08/07/2025
🔍 כשהחוק שותק – תפקידנו לדבר
לאחרונה טיפלתי במקרה מורכב ורגיש של קטין שעבר הליך אימוץ שנפגעה זכותו בקופת "חיסכון לכל ילד" שנפתחה עבורו טרם האימוץ.
💡לאחר הליך האימוץ שעבר הקטין הונפקה לו מספר זהות חדש במשרד הפנים. כתוצאה מכך, החיסכון שנפתח על שמו בעבר נותר נעול, חסום ומנותק מהקופה החדשה שנפתחה לאחר האימוץ על ידי ההורים המאמצים.
ההורים המאמצים ניסו לפנות לגורמים הרלבנטיים במשרד הרווחה והביטוח הלאומי אך לא קיבלו כל מענה ענייני, ועמדתם למעשה הייתה לשתוק ולהשאיר את נטל הטיפול בסוגייה לכתפי המאומץ בהגיעו לגיל 18, שיפעל בעצמו למימוש זכויות שנצברו טרם האימוץ, תוך התעלמות מהשלכות דבר זה על המאומץ. עמדה זו, משמעותה שהמאומץ ייאלץ לנקוט בהליכים משפטיים מורכבים ולשאת בנטל כלכלי כבד להוצאת צווים שיפוטיים לפתיחת תיק האימוץ ולפתוח את העבר שלו בעל כורחו על מנת לממש את זכותו בכסף שהוא זכאי לו, לחזור לעבר שלו טרם האימוץ עם כל ההשלכות של הדבר, בכדי לממש את זכויותיו.
📎שלחתי מכתב התראה שחשף את הפגמים המשפטיים הקיימים, ואת חוסר הסבירות של החלטת הגורמים הרלבנטיים.
🛑 מכתב ההתראה הניע תהליכים מנהליים בביטוח הלאומי ובמשרדי הממשלה הרלבנטיים שקיימו פגישה בעניין, ויזמו הליך שיפוטי לקבלת צווים שיאפשרו את איחוד תוכניות החיסכון – ובהתאם לדרוש במכתב ההתראה.
⚖️ די היה במכתב ההתראה כדי לייצר שינוי – וזה לא קרה במקרה. מיפוי הכשלים בהליך המנהלי ובתוצאותיו בעתיד והשלכותיו הצפויות, מתוך ידע והבנה של הכשלים והפגמים שנפלו בהחלטות הגורמים, גרמו לכך שמכתב התראה לבדו יזיז את המערכת ויוביל לתוצאה הרצויה.מה הלאה? להמשיך בהליך ברמת המאקרו, לפעול לשינוי החוק!.