סימה ברקוביץ - משרד עורכי דין

27/02/2021

סימה ברקוביץ עורכת דין, מומחית ביפויי כח מתמשך.

מה קורה כשאדם אינו יכול יותר מבחינה קוגניטיבית לנהל את חייו ולקבל החלטות עבור עצמו? רבים לא יודעים שמלבד מינוי אפוטרופוס, יש עוד דרכים להתמודד עם הבעיה, למשל ייפוי כו...

31/08/2020

האם מוריש יכול לצוות מי יהיו יורשיו עד קץ כל הדורות?

בית משפט לענייני משפחה בת.ע.20-05-10740 דן לאחרונה בנושא זה.
מנוחה הלכה לעולמה כשהיא אלמה והותירה אחריה 9 ילדים. בעלה המנוח נפטר לפניה ולא הותיר אחריו צוואה. המנוחה קבעה בצוואתה כי היא מורישה את דירת המגורים לילדיה ואולם קבעה בצוואתה כי הדירה לא תימכר ולא תושכר אלא תשמש לקיום אזכרות.
הילדים לא שבעו נחת מהצוואה ופנו לבית המשפט בתובענה לביטול ההוראה בצוואה אשר אסרה עליהם למכור או להשכיר את הדירה.
בית המשפט ביטל את ההוראה האמורה בצוואה ונתן מספר הנמקות:-
1 .הוראת הצוואה פוגעת בזכות הקניין של היורשים.
2 .הוראת צוואה המצווה נכס שאינו בבעלות המוריש בטלה ]שכן הילדים ירשו מאביהם
המנוח %25 מהזכויות בדירה[.
3 .בנימוקו המרכזי, אשר אליו ברצוני להתייחס, קבע בית המשפט כי ההוראה האמורה
בצוואה נוגדת את תקנת הציבור בהיותה הוראה בצוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי
מוסרי או בלתי אפשרי – ולכן ההוראה בטלה.
בית המשפט הבהיר כי אמנם בכל צוואה מצווה אדם מה יעשה ברכושו לאחר מותו, אולם שיטות משפט שונות הגבילו, כל אחת בדרכה, את כוחו של המת לשלוט בחי. חוק הירושה הישראלי נוקט בעמדת ביניים. מצד אחד הוא מאפשר הורשה על דרך של יורש אחר יורש כאמור בסעיף 42 לחוק הירושה. מאידך גיסא הוא מגביל אפשרות זו לשני יורשים, אלא אם כן היורשים הנוספים הם בין החיים בעת עשיית הצוואה. כך נקבע כי אדם אינו יכול לצוות מי יהיו יורשי יורשיו עד סוף כל הדורות.

על פי הוראות סעיף 42 לחוק הירושה הדנות ביורש אחר יורש: "(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר. (ב)הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה. (ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת. (ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים - בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה."

נקודת המוצא היא העיקרון הבסיסי בדיני ירושה לפיו "מצווה לקיים את דברי המת" ועיקרון זה
מעניק למצווה חופש לקבוע את תוכן צוואתו, אולם חופש זה אינו מוחלט. הטעם להגבלת זכותו
של המצווה הוא תחימת האפשרות הניתנת לאדם שנפטר לשלוט על נכסיו מקברו. המסקנה הינה כי צוואה המתיימרת לפרוש סוכת שלומה עד סוף כל הדורות, נוגדת את תקנת הציבור עד כדי היות ביצועה בלתי חוקי או בלתי אפשרי כאמור בסעיף 34 לחוק הירושה ועל כן היא בטלה.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, איננו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני, אין בו
כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

12/08/2020

זכויות האלמנה שהודרה/נושלה מצוואה
ישנם סיטואציות בהן קיימת חשיבות ניכרת לעריכת צוואה או לעדכון הצוואה ועריכת צוואה
חדשה. אחד המקרים הקלסיים הינו במסגרת יחסי "פרק ב".
קחו לדוגמא מקרה של בני זוג שנשאו פעם שנייה כאשר לאחד מבני הזוג דירת מגורים שנרכשה
לפני הנישואין ולאותו בן זוג ילדים מנישואיו הראשוניים.
מומלץ מאד שבן הזוג בעל הרכוש והילדים יערוך צוואה ויתייחס שם לזכויות שהוא מבקש להקנות
לבן זוגו מפרק ב'. בהיעדר צוואה או בהיעדר התייחסות בצוואה לדירת המגורים הספציפית –
יחולו הוראות הדין הכללי באשר לירושת עזבון בן הזוג בעל הנכסים והילדים.
כידוע, על בני זוג שנישאו לאחר שנת 73 חל חוק יחסי ממון ובמסגרתו עם פקיעת הנישואין, לרבות
ממוות, יחול איזון משאבים. לפיכך נדרש בית המשפט להיזקק לא אחת לסוגיית היקף העיזבון.
האם דירה הרשומה על שם הבעל בלבד, שייכת רק לבעל או האם לאור הוראות חוק יחסי ממון,
מחצית מהזכויות בדירה שייכות לאשה.
אני רוצה להתייחס למקרה בו הפסיקה התמודדה עם הקושי. במקרה זה הבעל הוריש בצוואתו
את דירת המגורים בבעלותו הבלעדית ואשר בה התגורר שנים ארוכות עם אשתו השנייה, לילדיו
מהאשה הראשונה, וקבע זכות מדור מצומצמת לאשה השניה של חצי שנה.
בדיון בפני בית הדין הרבני בנתניה 1-1182734 ניתן ביום 20.7.14 פסק דין. במקרה זה מדובר היה
בנישואין שניים של בני הזוג כאשר לבעל ילדים מנישואים ראשונים. הדירה היתה שייכת לבעל עוד
לפני הנישואים. הבעל ערך צוואה במסגרתה השאיר את כל רכושו, לרבות דירת המגורים, לילדיו.
בין הבעל והאשה נחתם הסכם ממון ]אשר לא אושר על ידי בית המשפט[ לפיו קיימת הפרדה
רכושית מוחלטת בין בני הזוג. הבעל ערך נספח לצוואתו ובמסגרתו נתן לאשה זכות מגורים בדירה
לתקופה של ששה חודשים לאחר מותו.
בית הדין הרבני קבע כי לאשה זכות מגורים בדירה לכל ימי חייה וזאת מכוח זכותה למדור.
התוצאה הינה כי חרף רצון המובהק של הבעל באשר לעיזבונו ולהורשתו לילדיו, רצון שהשתקף
בבהירות במסמכים ]צוואה, הסכם ממון, נספח לצוואה[, נתן בית הדין הרבני זכות מדור לאשה
בדירה לכל ימי חייה, ובכך דחה את אפשרות הילדים היורשים לעשות שימוש בדירה אותה ירשו.
יתכן והפסיקה נובעת מתחושת חוסר הצדק של בית הדין הרבני כאשר התביעה נתבעה על ידי
הילדים היורשים הוצאת האלמנה, אשה מבוגרת מאד, דימנטית מדירה בה התגוררה עשרות
בשנים עם בעלה המנוח.
המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, איננו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני, אין בו
כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

09/08/2020

רוצים לקבוע כיצד יראה עתידכם?

יפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי חדש המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18) [בלשון החוק נקרא "הממנה"], לקבוע היום כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהממנה כשיר בעת מתן יפוי הכח המתמשך: מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.
הממנה בוחר מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו ישתנה לרעה. ההידרדרות יכולה לנבוע באופן פתאומי ובכל עת כתוצאה מתאונה, מחלה, מוגבלות נפשית או שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם. כמובן שבנוסף יכולה ההידרדרות לנבוע ממחלות זקנה (כגון דמנציה).
הדרך המשפטית לעשות זאת הינה על ידי מינוי של מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשם הממנה בעתיד כאשר הממנה לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו.
הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים או רק לחלקם.
עם כניסת יפוי הכח לתוקף, על מיופה הכוח יהיה לפעול על פי הנחיות הממנה. בעת עריכת ייפוי הכח על מיופה הכח לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין (או בפני בעל מקצוע בייפוי כוח רפואי) את הסכמתו לתוכן ייפוי הכוח המתמשך, לרבות ההנחיות המקדימות שנתן הממנה. במקרים שההנחיה היא בלתי אפשרית לביצוע, בלתי חוקית או כאשר ביצועה יפגע פגיעה חמורה בממנה - אסור למיופה הכוח לפעול לפיה. במקרה כזה הוא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו לתת הוראות כיצד לפעול.
במקרים המתאימים, ייפוי הכח המתמשך יחסוך וימנע את הצורך במינוי אפוטרופוס, מינוי אשר מתנהל ונשלט על ידי בית המשפט לענייני משפחה ונסמך לפיקוח האפוטרופוס הכללי.
באותן משפחות בהם סומך הממנה על מי מבני משפחתו כי הוא ימלא את רצונו של הממנה בבוא היום, קובע הממנה כבר היום, כיצד תיראה בחרותו. מיופה הכח יוכל לפעול על פי רוב בלא מעורבות בית המשפט והאפוטרופוס הכללי. במקרים בהם קובע החוק ובמקרים בהם קבע הממנה, יידרש מיופה הכח לפנות לבית המשפט ולקבל אישורו לפעולה המבוקשת.

רק עורכי דין אשר עברו הכשרה של האפוטרופוס הכללי יכולים לערוך יפוי כח מתמשך.
מעוניינים? תתקשרו אלי ל-052-4316396.

אין בדברים הר"מ כדי להוות תחליף לקבלת יעוץ משפטי.

09/08/2020

צוואה הדדית
בתיקון מס' 12 לחוק הירושה, אשר נכנס לתוקף ביום 1.8.2005, הכיר המחוקק בקיומן של צוואות הדדיות
בקובעו בסעיף 8א' לחוק הירושה כי:-
(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר;
צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1)בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2)לאחר מות אחד מבני הזוג –
(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

עד לתיקון 12 לחוק הירושה, לא היו בחוק הירושה הסדרים לגבי צוואה הדדית והחוק שתק בעניינים אלה. ואולם בתקופה שעד לתיקון 12 הכירה ההלכה הפסוקה בצוואה משותפת ובצוואה הדדית בקובעה כי צוואה משותפת היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה. צוואה
משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע כל אחד מהמצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה.

לאחרונה עלה לפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בת.ע. 09/63492 הצורך לפרש צוואות בני זוג. בשנת 2000 ערכו בני הזוג צוואות משותפות בהם הורישו את עיזבונם האחד לשני ובמות השני הורישו את הדירה לבתם. האשה ערכה צוואה נוספת מאוחרת יותר ובה הורישה את הדירה בחלקים שווים לביתה ולבנה. לאחר פטירת האשה התעוררה מחלוקת בין האחים בדבר תוקפה של הצוואה המאוחרת שערכה האשה. בית המשפט קבע ביום 19.9.18 כי אמנם הצוואות היו
משותפות אך לא היו הדדיות ולכן הצוואה המאוחרת בזמן, בה הורישה האשה את הדירה לבנה וביתה בחלקים שווים היא הצוואה הקובעת.

גם היום, למרות חלוף כחמש עשרה שנה מאז התיקון, עדיין יש צוואות משותפות בין בני זוג, אשר נערכו לפני תיקון 12 ולא תוקנו לאחר התיקון והתוצאה היא כי בית המשפט עלול לפרשן כצוואות אשר אינן הדדיות.

מומלץ לבחון צוואות אלה ובמקרים המתאימים לערוך צוואות חדשות הדדיות בהתאם להוראות התיקון.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני, אין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

21/11/2019

שאלה: מה דעתכם, האם לפילגש של מנוח יש זכות להתנגד לקיום צוואה בה הותיר את כל רכושו למשפחתו?

ובכן, בדיוק בשאלה זו דן בית המשפט למשפחה על רקע ערעור שהגישה אישה כנגד קיום צוואה בה הותיר אדם אמיד את כל רכושו לבני משפחתו.

את הערעור האישה הגישה לאחר שרשם הירושות החליט לדחות את בקשתה מבלי לדון בה לגופו של עניין, וזאת בטענה שאין לה כל מעמד חוקי המאפשר לה להתנגד מלכתחילה.

רוצים לדעת מה נפסק???

לחצו כאן >>

https://bit.ly/2z9aOnq

07/11/2019

עומדים בפני הליכי גירושין? אולי זה יעניין אתכם

בפסק דין מעניין דחה בית המשפט המחוזי בקשה לביטול תשלומי מזונות שהגיש גבר גרוש הנמצא בהליכי פשיטת רגל.

בפסק דינו דחה השופט דניאל טפרברג את עמדתו של המבקש, והבהיר שאין הצדקה לחייבו במזונות כל עוד גרושתו וילדיו לא הגישו מה שנקרא "בקשה לקציבת מזונות".

מוזמנים לקרוא את פסק הדין המלא:

https://bit.ly/2Ze7LVI

17/10/2019

יזם נדל"ן נקלע לחובות עתק בסך של 39 מיליון שקלים והוכרז כפושט רגל.

אלא שמאוחר יותר התאחדו מספר מנושיו בטענה שהחייב הסתיר כ-4 מיליון שקל שיכלו לכסות את החוב.

במהלך הדיונים המשפטיים בעניינו התנהל החייב בגסות רוח והתפרץ אל כל עבר.

בית המשפט הגיע למסקנה שהחייב "לא בחל באמצעים" כדי לזכות בהפטר המיוחל מחובות, גם אם זה אומר לשקר ולהעלים פרטים.

בפסק דינו ביטל בית המשפט את הליך פשיטת הרגל, והבהיר כי אדם שאינו נוהג בתום לב אינו ראוי להגנה המשפטית הנובעת מההליך.



לקריאת פסק הדין: https://bit.ly/2IluOd9

03/10/2019

הסכם גירושין הוא הסכם מחייב לכל דבר ועניין, ולכן מול אדם שלא שילם את חוב המזונות שלו ננקטו הליכי הוצאה לפועל.

בינתיים התברר שהגבר מצוי בקשיים כלכליים וכי הוא החל בהליכי פשיטת רגל.

במסגרת ההליכים הגיש הגבר בקשה להפחית את סכום המזונות, וחרף התנגדות גרושתו הבקשה התקבלה.

בית המשפט הסביר כי בתיק פשיטת רגל ישנה חובה לאזן בין צרכי הנזקקים למזונות לבין צרכי הנושים.

בהתאם לחובות הכספיים שצבר, הוחלט כי נכון יהיה להפחית בכחצי את דמי המזונות, וזאת חרף הסכם הגירושין.




לקריאת פסק הדין: https://bit.ly/2IuKnOZ