06/10/2015
הרבה לקוחות שמגיעים אלי אחרי תאונת דרכים, או פגיעות אחרות, ולעיתים גם ללא פגיעות טראומה, מתארים בפני מצב, של כאבים תמידיים בלתי פוסקים בכל חלקי גופם, כאשר הרפואה, הקונבנציונלית וגם האלטרנטיבית לא מספקת מזור לכאביהם. הם מגיעים אלי במצב של חוסר אונים ולעיתים גם ייאוש. חלקם כבר אובחנו והיתר טרם אך לרוב האבחנה היא זהה, פיברומיאלגיה, או בשמה הישראלי "דאבת השרירים". תסמונת זו מאופיינת בכאבים מפושטים וכרוניים בכל חלקי מערכת השרירים, המפרקים והשלד, ללא רקע דלקתי. כאשר על מנת להכיר בקיומה של התסמונת אצל חולה, יש לאבחן כאב בלפחות 11 מתוך 18 נקודות לחיצה, והיעדר מחלה אחרת תואמת.
במהלך שנות עבודתי התוודעתי לרופאים הנחלקים לאלו שאינם "מאמינים" בתסמונת הפיברומיאלגיה (ועל כן אף שוללים נכות בגינה), ולרופאים המודעים לקיומה של התסמונת ולמאפייניה ואשר תומכים דעתם במחקרים לא מעטים.
קופות החולים, המוסד לביטוח לאומי ובתי המשפט החלו בשנים האחרונות (באופן חלקי) לקבל את אבחנת הפיברומיאלגיה ולהקנות בגינה אחוזי נכות ואולם, אין יישור קו בעניין זה והשאיפה היא, כי דאבת השרירים או תסמונת התשישות הכרונית (החוסה אף היא תחת הפיברומיאלגיה) יוכרו ע"י כל המוסדות באופן זהה והחולים יוכלו לממש זכויותיהם בגין תסמונת זו.
מכאן, מכתבה של חברת הכנסת רויטל סויד, שהנה במקצועה גם עורכת דין לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לצורך העלאת המודעות לתסמונת והכנסת תרופות מסייעות לחולים לסל התרופות כמו גם, הכרה במוסד לביטוח לאומי וכולנו תקווה, כי הנושא אכן ידון בכובד ראש בוועדה ויוסקו המסקנות המתבקשות.
לייעוץ נוסף מוזמנים לפנות למשרדנו
