אליעזר צווייג, עורך דין ונוטריון

09/01/2026

שנתראה בשמחות?

בשבוע שעבר חגגתי את יום הולדתי ה- 70 - שמעתי והשמעתי את "שנתראה
בשמחות" המון פעמים ותרשו לי לשתף אתכם בתובנה שלי - שמחות אפשר וצריך ליצור. הן לא קורות מעצמן.

מחלות ושאר צרות מגיעות לבד, בלי שקוראים להן – את השמחות צריך לזמן.

בחודשים האחרונים, כשהתאמתי את עצמי ואת החיים שלי לעשור החדש שהתקרב אלי שמתי לב לתופעה מעניינת:

בגיל 50 – חברים שלי ערכו מסיבות ואירועים ומסיבות הפתעה והזמינו את כולם.

בגיל 60 – חברים שלי עשו אירועים למשפחה.

בגיל 70 - חברים שלי "ברחו" לחו"ל ושלחו תודות על הברכות מוינה, מאתונה או תאילנד שם חגגו את יום ההולדת עם בן הזוג.

החלטתי שאני עורך מסיבת הפתעה . מסיבת הפתעה לעצמי - אבל גם לחברים שלי. מסיבה כזו אמיתית עם אלכוהול וכיבוד מפנק ובלונים ועוגה עם נרות וצלם - ובעיקר עם DJ וריקודים!

רציתי לחגוג את הגיל "שלנו" – שלי ושל החברים שלי ושל אירית ביחד עם החברים הכי קרובים מפעם ומעכשיו.
רציתי לחגוג את מי שאנחנו היום, ויש בהחלט על מה לחגוג – כי אנחנו מלאי חיים ומרגשים ומתרגשים ואנחנו הכי חכמים וגם הכי יפים ממה שהיינו אי פעם. כן- עכשיו בגילאי השבעים.

והייתה חגיגה, כך אומרים. זאת אומרת שמסיבת ההפתעה הפתיעה אפילו אותי. אני עצמי לא הייתי בהכרה מספיקה כדי להעיד על כך - ולא בגלל בקבוק "בריזר" לימון ששתיתי.

אז כשאומרים לי "נתראה בשמחות" אני רואה בכך אתגר – לא רק משאלה באוויר.

צילם תמונות מרהיבות Zvika Goldstein
קייטרינג משובח שקד בסט
פחמימות משמחות Ilan Ziv
ומלכת הרחבה , ה DJ ללא הפסקה - Gali Margalit האחת והיחידה שמרקידה אותי תמיד !
--------------------

תודה לכל מי שבירך אותי בעל פה ובכל מדיה אפשרית. שימחתי אותי בצרה שקשה לי לתאר . אבל -
חלק מהברכות "נעלמו" לי בנבכי הפייסבוק ולא הספקתי להגיב עליהן אישית, אז מי שלא קיבל תגובה – זה רק בגלל צוקרברג.
ומי שלא שלח ברכה – הצליח לו כי אני כבר לא יכול לבדוק ולסמן לו נקודה שחורה פחות

28/10/2025

ידיעה מסקרנת מהעיתון של היום .

לא יודע מה יהיה פסק הדין בסופו של דבר, אבל חוסר הוודאות הזה דווקא מחדד את הצורך לדבר על ההבדל בין הסכם ממון לבין צוואה ולמה ההבדל הזה יכול להיות קריטי עבורכם .

כדי להבין את האבחנה ניקח כדוגמא גרוש+ ילד מנישואין קודמים, שנישא בנישואים שניים והביא אתו לנישואין גם את הילד וגם דירה שקיבל מהוריו במתנה או בירושה .
הוא רוצה להבטיח שהדירה הזו תעבור בפטירתו לבן שלו .

חשוב מאוד שיעשה הסכם ממון שיקבע כי הדירה היא נכס שלו בלבד ולא נכס משותף של בני הזוג .
חשוב – אבל לא מספיק .
הסכם ממון אכן קובע מה יהיו נכסיו אבל אינו קובע למי יעברו הנכסים בפטירתו.
בשביל זה צריך לערוך צוואה.

אם ילך לעולמו חס וחלילה ללא שערך צוואה, הדירה אכן תוכר כנכס שלו בלבד – אבל מחציתה תעבור בירושה לבת הזוג שלו והילד יקבל רק מחצית ממנה. זה מה שקובע חוק הירושה.

אם התכוון שהדירה תישאר כולה ברשות הבן שלו הוא היה חייב לכתוב זאת בצוואה ברורה ומפורטת .

ההבדל הקטן הזה עשוי לעלות ליורש שלו במליון שקל, או שניים, או חמישה וחצי מליון.

תודו שהאבחנה הזו קריטית לגמרי .
אני חושב שכל אחד צריך לדעת אותה - לא רק עורכי הדין שעוסקים בדיני משפחה.

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי מרכז־לוד דן בתביעה כספית שהגישו שלושה אחים־יורשים נגד עו"ד יחזקאל אילון מרמת גן, בטענה לרשלנות מקצועית חמורה בעריכת הסכם ממון עבור...

26/10/2025

אחרי שש שנים כיו"ר העברתי הבוקר את הנהגת קבוצת הנטוורקינג העיסקי עסקים על הגל - קבוצת נטוורקינג ראשון לציון לידיה הטובות של חברתי הטובה והאנרגטית זיוה זוהר .

אודה שהמפגש הגדוש בלמעלה מ- 60 אנשי עסקים שהגיעו גם מהצפון ומהדרום היה עבורי מרגש אפילו יותר מאשר חשבתי.

בלמעלה מ 11 שנים של חברות בארגון הנטוורקינג עסקים עושים עסקים (ביז) גיליתי שנטוורקינג עסקי הוא כלי השיווק שהכי מתאים לי. זה לא רק הפניית תיקים, לא רק האפשרות להתפתח ולחדד את המסר שלי – זה בעיקר האנשים : המון אנשי עסקים כמוני ,מכל קצות הארץ, שייצרו עבורי מרחב להתנסות, לטעות, לגמגם – וגם להמריא ולהצליח .

אני כמובן נשאר ב"ביז" ובקבוצה שלי - ואם מעניין גם אתכם לדעת יותר על נטוורקינג עסקי, אתם מוזמנים לפנות אלי .

16/10/2025

הבוקר הרחקתי עד לקיבוץ הזורע הירוק והיפה שבצפון כדי להרצות הרצאת חבר מרכזי בפני עשרות אנשי עסקים במפגש של קבוצת "צפונביז" מבית עסקים עושים עסקים (ביז) בראשות היו"ר היצירתי Nir Tshilibi על צוואות למצבים משפחתיים מורכבים .

כקדימון להרצאה עניתי על "שאלון" . בין השאר נשאלתי את השאלה : "אם היית בונה לעצמך סביבת עבודה חלומית – איך היא הייתה נראית ?"
בתשובה ביקשתי מכל המשתתפים לדמיין לעצמם לרגע את הסלון בבית שלהם.
זו סביבת העבודה האידיאלית בשבילי .

אני עוסק בעריכת צוואות וייפוי כוח מתמשכים . אלו שני מסמכים חשובים. אנשים יודעים את זה – אבל רבים לא אוהבים לחשוב עליהם או לעסוק בהם .
זה מזכיר להם את האפשרות למחלה או מוות חו"ח במשפחה – וזה לגמרי מובן .
מניסיוני למדתי שלשבת אצל הלקוחות בבית שלהם – בסלון, על המרפסת או ליד השולחן במטבח מוריד את רמת המתח, מרגיע ונותן תחושת בטחון ברגע שהוא בסך הכל רגיש ואינטימי.

היה עבורי מפגש מקסים ומעורר השראה .
התרגשתי מקבלת הפנים של המשתתפים.

שמחתי שעו"ד ספי מנור עו"ד ונוטריון- ייפוי כוח מתמשך l צוואות l ירושות I הסכמי ממון - קולגה וחברה יקרה מאוד מקיבוץ הזורע, מומחית מהמעלה הראשונה באותם תחומים בהם אני עוסק- הגיעה לתמוך בי וישבה בדיוק מולי בפנים הטובות והידידותיות שלה .
מוקיר לך תודה מיוחדת ספי .

הצפון תמיד עושה לי טוב.

13/08/2025

לידיעת לקוחותיי : שירותי האפוסטיל עבור מסמכי נוטריון המיועדים לשימוש בחו"ל יינתנו עד ליום שלישי, 20 לאוגוסט 2024 . לאחר מכן יצאו משרדי האפוסטיל בבתי המשפט לפגרה עד ליום 7 לספטמבר .

לתשומת לב : שירותי אפוסטיל דיגיטלי יימשכו גם בתקופת הפגרה .

08/08/2025

ערב ט"ו באב .

פחות בנות ישראל בחולצות לבנות שיוצאות לחולל בכרמים ויותר תירוץ מצוין לעסקים למכור פרחים, שוקולד, עיסוי זוגי או סדנת מנדלות לחיזוק האהבה במשפחה. .
ההצעה שלי לט"ו באב ? חבילה מפנקת של צוואה הדדית וייפוי כוח מתמשך .

נשמע אולי פחות רומנטי אבל תחשבו רגע - זו מתנה ששומרת על המשפחה שלכם לשנים, שמגינה עליה ברגעי משבר קשים ובמצבים המורכבים של החיים - בדיוק כפי שהמשפחה שלכם צריכה .

מתנה של אהבה ודאגה אמיתית למשפחה.
לארוז לכם באריזת מתנה ?

ט"ו באב שמח.

15/07/2025

סיפור על אהבה וחושך שמוקדש לאבא שלי

היום יום הפטירה ה-21 של אבא שלי. מיכאל (מיכה) צווייג.
הוא היה בן תשעים ואחת *וחצי* כשנפטר. אילו היה חי הוא היה כיום בן 112.

סיפור פטירתו יהיה קשור עבורי תמיד ל *סיפור על אהבה וחושך*, הרומן האוטוביוגרפי, המופלא המלא בפרטי פרטים, של עמוס עוז.

את הספר הזה קניתי ביום שישי בבוקר. בערב, כשאבא אושפז ,שמתי אותו בתיק ונסעתי לחיפה להיות איתו.

אבא שכב במיטה בפיג'מה של בית חולים ונראה דווקא בסדר גמור אבל השכן שלו לחדר גנח בקול. אבא הציע שנצא לשבת במסדרון – מה לי ולחולים האלו?? הוא אמר.

אני יושב אתו ומדבר ופתאום הוא נעשה לבן לבן ומתחיל להגיר מפלי זיעה. אני מחזיר אותו למיטה, מחבק אותו והולך לקרוא לאחות.

האחות מוציאה אותי מיד מהחדר. תוך דקה מגיעים בריצה רופאים ואחיות וציוד החייאה. הווילון נסגר מסביב למיטה. עשר דקות ארוכות אחר כך אבא שלי מועבר כשהוא מחוסר הכרה לחדר טיפול נמרץ .

בשלושת הימים הבאים נתנו לי לראות אותו שלוש פעמים ביום, לדקות ספורות. עדיין האיש יפה התואר שהכרתי אבל כל כך שקט.

ואני יושב במסדרון שליד חדר טיפול נמרץ בבית חולים הכרמל בחיפה וקורא לאט לאט את הספר של עמוס עוז בשעות הארוכות של ההמתנה למה שלא רציתי שיגיע.

ביום שסיימתי את הספר – סיים גם אבא שלי את חייו.

אבא שלי ואבא של עמוס עוז היו שונים מאוד זה מזה. ממש הפכים.

ד"ר ישעיהו קלוזנר, אביו של עוז, היה חוקר לשון, איש משכיל עטוף כל חייו במילים שלעתים רחוקות נגעו.

אבא שלי לא זכה מעולם לחינוך פורמלי. הוא לא קרא ספרים. אבא שלי היה ללא ספק איש של אנשים. המילים שלו היו שקטות וחמות והן נגעו ועוד איך – במאות העובדים אותם ניהל בעבודתו, במשפחה הקטנה שלנו ובי.

אני חושב על הקשר המוזר והמשונה הזה בין ימיו האחרונים של אבא שלי לבין הספר שהתגלגל אלי במקרה (מקרה??) . ספר שהוא לא הסיפור שלי - אבל נגע בי לתמיד.

אבא שלי מלווה אותי כל חיי וגם הסיפורים- סיפורים על אהבה וסיפורים על חושך. אלו הם חיי ובהרבה מובנים – זו גם עבודתי.