Sefi broshi lawyer and mediator

18/05/2020

17/05/2020

ציבור יקר,



במטרה להקל על הציבור ולהתחשב בקשיים הכלכליים שפוקדים את המשק בתקופה זו, ביום 13.5.20 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק דחיית מועד לתשלום אגרות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) התש"ף-2020.



בתזכיר מוצע כי מועד תשלומן של אגרות שנתיות בתעריף מופחת המסתיים בתוך תקופת החירום שצוינה בתזכיר, יוארך בשלושים יום לאחר תום תקופת החירום.



התזכיר הוא שלב ראשון בתהליכי חקיקה והוא מנוסח לשם הפצתו להערות הציבור בטרם גיבוש הנוסח הסופי של הצעת החוק, אם תאושר.



לתשומת לבכם-

ניתן להעביר הערות לתזכיר עד ליום 22.5.2020-



לעיון בתזכיר החוק והגשת הערות>>

04/01/2020

שבת שלום לכולם,
ברצוני לשתף אתכם במה שקראתי היום.
בעקבות פרסומים בחדשות בשבוע האחרון אם אני לא טועה דיברו על גרימת מוות בקלות ראש. כמובן שלא ייחסתי לזה חשיבות אז, כיון שאני עורך דין שמתעסק בדיני תאגידים ולא בדין הפלילי. אולם היום במקרה נכנסתי לחוק העונשין לחפש עבירה פלילית הנוגעת לתאגידים ונתקלתי בסעיף 301 ג לחוק העונשין- תשל"ז 1977 (להלן "חוק העונשין"). סעיף זה תוקן לפי מיטב ידיעתי בשנה החולפת (2019) תיקון 137. סעיף זה סעיף חדש שהתווסף לחוק העונשין ויש לו משמעות גדולה מאוד על אזרחי מדינת ישראל. הסעיף קובע כך: הגורם למותו של אדם בקלות דעת דינו מאסר שתים עשרה שנים!!!!!!

הסעיף נקרא המתה בקלות דעת והעונש המקסימלי של שתים עשרה שנים הוא הרבה יותר מהעונש על גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין שהעונש הוא שלוש שנים בלבד והרבה יותר מעונשה שרצחה במזיד את תינוקה שהוא חמש שנות מאסר בלבד!!

מה זה קלות דעת? איך ניתן להוכיח שאדם גרם למות אדם אחר בקלות דעת? כנראה שבתי המשפט יצטרכו לתת מענה מפורש ולתחום את נושא קלות הדעת שהוא נושא מאוד רחב, אחרת כל אזרח שלא שם לב וגרם במקרה למוות של אדם אחר. יואשם בעבירה זו לפי חוק העונשין.

אשמח לתגובת עורכי דין פליליים לפוסט זה

אין באמור בפוסט זה ובתגובות להוות ייעוץ משפטי כלשהו.

לייעוץ משפטי חובה לשכור עורך דין מקצועי המתמחה בתחום זה

שבת שלום לכולם והמשך יום מקסים :)