03/09/2026
שלום בית לא קונים בדירה
בני זוג, הורים לשישה ילדים, רכשו דירה בירושלים שנרשמה על שם שניהם בחלקים שווים. לאחר משבר חריף בחיי הנישואין חתמה האישה על מסמך שלפיו למען שלום בית היא מוותרת על כל זכויותיה בדירה לטובת בעלה, ואף חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר שנועד לאפשר את העברת הזכויות. הבעל טען כי בכך הסתיים העניין: הדירה שלו, והאישה אינה יכולה לחזור בה.
אלא שבית המשפט בחן לא רק את עצם החתימה, אלא גם את ההקשר שבו ניתנה. לפי גרסת הבעל עצמו, ההסכמה שלו לנסות לחזור לשלום בית הייתה מותנית בכך שהאישה תחתום על הוויתור. במילים אחרות, הניסיון לשיקום חיי הנישואין נקשר לוויתור על מחצית מדירת המגורים. בית המשפט קבע כי כאשר אדם נמצא במצוקה אישית, משפחתית וכלכלית, וכאשר האפשרות לחזור לבית ולמשפחה מוצבת מולו בתנאי שיוותר על זכויות מהותיות ברכוש, לא תמיד מדובר בבחירה חופשית. תנאי שמוצג ברגע שבו הצד השני פגיע במיוחד הוא לעיתים דרך לכפיית רצון האחד על האחר.
בני זוג רשאים להסדיר ביניהם ענייני רכוש, ולעיתים אף רצוי שיעשו זאת בבהירות. אבל כאשר ההסכם נוגע לליבת הרכוש המשפחתי, נעשה על רקע משבר בנישואין, והוא צופה למעשה את פירוק הקשר או את תוצאותיו, הוא אינו יכול לעקוף את הדרישות המיוחדות של הדין. במקרה כזה נדרשת בחינה זהירה במיוחד, ולעיתים גם אישור של בית המשפט.
הדירה במקרה הזה הייתה בית המשפחה. לאישה לא היו נכסים משמעותיים אחרים, לא מקור כלכלי יציב, ולא עתודה רכושית מקבילה. לאחר שנות נישואין וגידול שישה ילדים, ויתור על מחצית הדירה היה למעשה ויתור על הביטחון הכלכלי המרכזי שלה. בית המשפט ביטל את הוויתור ואת ייפוי הכוח הבלתי חוזר, וקבע כי הדירה נותרה משותפת. המסמך החתום לא נעלם מעיני בית המשפט, אך הוא קבע כי חתימה אינה יכולה להחליף רצון חופשי והגינות בסיסית.
לפי חוק החוזים, נדרשים גמירות דעת, מסוימות והסכמה שניתנה בלי כפייה או ניצול מצוקה. כאשר ויתור על דירת מגורים נולד מתוך משבר, תלות ורצון להציל את הבית, בית המשפט רשאי לשאול אם הייתה כאן הסכמה אמיתית.
לקריאת פסק הדין: https://tinyurl.com/2026SLK
© שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
בכל מקרה, שמרו על מצב-רוח חיובי.
בקרו באתר המשרד livnat-law.co.il
© כל הזכויות שמורות לעו"ד רז לבנת
