בנימין בריקמן, עורך דין

בנימין בריקמן, עורך דין משרדנו עוסק בתחום המקרקעין, מיסוי והתדיינות בבתי משפט בקשר לרכישת דירה (איחור במסירה, ליקויי בניה) וסכסוכי שכנים.

משרד עו"ד בנימין בריקמן עוסק בתחום המקרקעין, ובפרט ייצוג בעת רכישה או מכירה של נכס מקרקעין.

במש השנים טיפלנו בעשרות רבות של עסקאות מקרקעין ובין היתר חסכנו ללקוחות המשרד מאות אלפי שקלים במיסוי.

בנוסף, אני עוזרים לרוכשי דירות שנתקלים בבעיות של איחורים במסירת הדירה, וכן ליקויים בדירות חדשות ויד שניה.

הם כבר היו מוכנים לשלם כמעט 200,000 ש"ח מס שבח.מבחינתם זה היה חלק ממכירת הדירה.מוכרים, משלמים מס וממשיכים הלאה.אבל לפני ...
26/08/2026

הם כבר היו מוכנים לשלם כמעט 200,000 ש"ח מס שבח.

מבחינתם זה היה חלק ממכירת הדירה.

מוכרים, משלמים מס וממשיכים הלאה.

אבל לפני שנכנסו למכירה, עברתי שוב על הנתונים.

לא רק על מחיר הקנייה ומחיר המכירה.

בדקתי מתי הנכס נרכש, אילו הוצאות היו לאורך השנים, מה מהן ניתן להביא בחשבון ואיזה חישוב בכלל נכון במקרה הזה.

כשהבדיקה הסתיימה, המס כבר לא היה באזור 200,000 ש"ח.

הוא ירד לכ 22,000 ש"ח.

וגם שם עוד לא סיימנו.

בדקנו אפשרות לפריסת השבח, שהפחיתה את החבות עוד יותר.

אני לא מספר את זה כדי לומר שלכל מי שקיבל שומת מס יש דרך להעלים 90% ממנה.

אין.

לפעמים השומה נכונה.

אבל יש טעות שאני רואה שוב ושוב.

אנשים מתייחסים למס שבח כאילו מדובר במחירון.

קנית בסכום מסוים.

מכרת בסכום מסוים.

המחשב אומר כמה לשלם.

זהו.

בפועל, שתי דירות שנקנו ונמכרו באותם סכומים יכולות להוביל לתוצאות מס שונות לחלוטין.

בגלל מועד הרכישה.

בגלל הוצאות.

בגלל זכויות בנייה.

בגלל אופן החישוב.

ולפעמים בגלל פרט שהמוכר בכלל לא חשב שהוא רלוונטי.

לכן כשאני בודק עסקה שיש בה פוטנציאל למס שבח משמעותי, השאלה הראשונה שלי היא לא:

"כמה המס?"

אלא:

"על סמך מה חישבנו אותו?"

לפעמים ההבדל בין שתי השאלות שווה הרבה מאוד כסף.

20/08/2026

לא תמיד כשיש צוואה, החלוקה נכונה, למרות הכוונות הטובות. #ירושהוצוואה

20/08/2026

הסבא דווקא עשה צוואה.
אבל הנכד מצא את עצמו עם 1/12 סכל אחת משלוש דירות ועם בני משפחה שלא רוצים בדיוק את מה שהוא רוצה כרגע.
לפעמים, השאלה החשובה היא לא רק מי יקבל מה, אלא מה יקרה להם עם מה שיקבלו..
ב25.8.26 בשעה 20:00 אקיים וובינר ללא עלות על צוואות, ירושות וייפוי כח מתמשך דרך מקרים אמיתיים מהמשרד.
להרשמה: https://bizlive.co.il/event/88517/?fbclid=IwdGRzaATzu-RjbGNrBPO7sXBkb2YFZXh0bgNhZW0CMTEAc3J0YwZhcHBfaWQMMzUwNjg1NTMxNzI4AAEeKxb8NT0gb8wGH5OxV3zZVAKH5BaF_o0rjNdS2viuG1DTBnVvUhKmboXecdg_aem_er5UxaQTbjfdKmQi47MVUw

#ירושהוצוואה #מסשבח #צוואהנכונה

במשך שנתיים אמא שלהם הייתה בתרדמת.המשפחה שפנתה אליי כבר לא הייתה צריכה הסבר למה חשוב לחשוב מראש על היום שבו אולי לא נוכל...
20/08/2026

במשך שנתיים אמא שלהם הייתה בתרדמת.

המשפחה שפנתה אליי כבר לא הייתה צריכה הסבר למה חשוב לחשוב מראש על היום שבו אולי לא נוכל לקבל החלטות בעצמנו.

הם למדו את זה בדרך שאף משפחה לא רוצה ללמוד.

ולכן, כשהגיעו אליי, הם ביקשו דבר אחד:

לפחות עם אבא, אנחנו רוצים לעשות את זה אחרת.

אבא עדיין היה כשיר לקבל החלטות, והם רצו לערוך עבורו ייפוי כוח מתמשך.

אבל אז התחלנו לדבר.

וכמו שקורה לא פעם, התברר שייפוי הכוח הוא רק קצה החוט.

יש במשפחה בן שזקוק למענה מיוחד.

שניים מהאחים גרים בבית ההורים.

אחד מהם השקיע כחצי מיליון שקלים בבנייה בבית, והאם הבטיחה לו שהכסף הזה יובא בחשבון בעתיד.

והאבא רצה לדעת שגם אחרי שהוא כבר לא יהיה כאן, אותו בן שזקוק לעזרה לא יקבל פשוט סכום כסף ויישאר להתמודד איתו לבד.

פתאום זו כבר לא הייתה שאלה של:

"צריך ייפוי כוח מתמשך?"

אלא שאלה הרבה יותר גדולה:

איך אנחנו רוצים שהמשפחה הזאת תתנהל ביום שבו ההורים כבר לא יוכלו להחזיק את הכול בידיים שלהם?

משם בנינו את המענה.

ייפוי כוח מתמשך לאבא.

צוואה שבה נקבעה נאמנות עבור הבן, כך ששניים מאחיו יהיו אחראים על החלק שיועד עבורו ויוכלו להעביר לו כספים בהתאם לצרכיו ולמנגנון שנקבע.

מנגנון לגבי בית ההורים: כל עוד האח מתגורר בבית, מכירתו דורשת את הסכמתו.

וקביעה שכאשר הבית יימכר, כחצי מיליון השקלים שהשקיע האח יוחזרו לו תחילה, ורק לאחר מכן תחולק היתרה בהתאם לצוואה.

ובמהלך כל זה — האמא נפטרה.

המציאות שוב השתנתה, ונדרשנו להתאים גם את התכנון אליה.

בסופו של התהליך היו למשפחה כמה מסמכים משפטיים.

אבל בעיניי, זה לא הסיפור.

הסיפור הוא שהם לא הגיעו אליי בשביל ארבעה מסמכים.

הם הגיעו כי החיים הראו להם מה קורה כשיום אחד אדם כבר לא יכול להחליט בעצמו.

ומה שהם רצו עכשיו היה להשאיר פחות שאלות פתוחות ליום שבו גם אבא כבר לא יוכל לתת את התשובות.

זו גם אחת הסיבות שאני מחבר בין צוואה לייפוי כוח מתמשך.

אלה לא שני "מוצרים משפטיים".

הם עונים על שתי שאלות שונות:

מי ידאג לדברים שלי אם אני כאן אבל כבר לא יכול להחליט?

ו־מה יקרה למשפחה ולרכוש שלי כשכבר לא אהיה כאן?

ביום 25.8 בשעה 20:00 אני מקיים וובינר ללא עלות שבו נדבר על השאלות האלה דרך מקרים אמיתיים מהמשרד.

לא רק מה החוק אומר — אלא מה כדאי לחשוב עליו לפני שהמשפחה צריכה את התשובות.

קישור להרשמה בתגובה הראשונה.

"אני רוצה למכור את החלק שקיבלתי מסבא ולקנות לעצמי דירה."זה מה שאמר לי לקוח שפנה אליי.שאלתי אותו איזה חלק הוא ירש.1/12 מד...
19/08/2026

"אני רוצה למכור את החלק שקיבלתי מסבא ולקנות לעצמי דירה."

זה מה שאמר לי לקוח שפנה אליי.

שאלתי אותו איזה חלק הוא ירש.

1/12 מדירה.

ואז התברר שזה אפילו קצת יותר מסובך:

לסבא היו שלוש דירות.
והנכד קיבל 1/12 בכל אחת מהן.

הסבא דווקא עשה צוואה.
הוא חשב למי הוא רוצה להשאיר את הרכוש שלו. חלק מהילדים קיבלו, ובחלק מהמקרים הוא בחר שהנכדים יקבלו ולא ההורים שלהם.

אבל דבר אחד, כנראה, לא קיבל מספיק מקום:

מה יקרה ביום שאחרי?

כי עכשיו הנכד רוצה לממש את מה שקיבל.
לא בשביל טיול מסביב לעולם.
הוא רוצה לקנות לעצמו דירה.

אלא שבכל אחת מהדירות יש עוד שותפים.

והם דווקא לא רוצים למכור.

מבחינתם, יש סיכוי לפינוי־בינוי בעתיד. אולי כדאי להמתין. אולי בעוד כמה שנים הדירות יהיו שוות יותר.

ומה שמעניין הוא שאף אחד כאן לא בהכרח "לא בסדר".

הנכד רוצה להתחיל את החיים שלו.

האחרים רוצים לשמור על נכס שלדעתם עשוי להיות שווה יותר בעתיד.

הבעיה היא שהצוואה חיברה ביניהם לשותפות, בלי שהם בחרו להיות שותפים.

וכששותפים בנכס לא מצליחים להסכים אם ומתי למכור, המחלוקת עלולה בסופו של דבר להגיע גם לבית המשפט בהליך של פירוק שיתוף.

האם הסבא יכול היה להגיע לחלוקה מושלמת אחרת?

אני לא יודע.

לא ישבתי איתו ולא שמעתי מה היה חשוב לו באמת.

אבל אני כן יודע איזו שאלה היה כדאי לשאול כשהצוואה נערכה:

האם אני באמת רוצה שכל היורשים שלי יהיו שותפים בכל אחת מהדירות?

זו אחת הסיבות שאני חושב שצוואה טובה לא מתחילה ונגמרת באחוזים.

צריך לנסות לדמיין את החיים של האנשים שיקבלו אותם.

צוואה לא מחלקת רק רכוש. לפעמים היא יוצרת שותפים.

ביום 25.8 בשעה 20:00 אני מקיים וובינר שבו נדבר בדיוק על הדברים האלה — צוואות, ייפוי כוח מתמשך, ירושה, נכסים ומניעת סכסוכים במשפחה.

ובעיקר על השאלות שכדאי לשאול לפני שמנסחים את המסמך.

ההשתתפות ללא עלות.
קישור להרשמה בתגובה הראשונה.

אני חושב שיש מצב שבו דווקא שימוש בפטור של דירת ירושה יכול לעלות ליורש הרבה כסף.ואני יודע שיש עורכי דין שלא יסכימו איתי.נ...
11/08/2026

אני חושב שיש מצב שבו דווקא שימוש בפטור של דירת ירושה יכול לעלות ליורש הרבה כסף.

ואני יודע שיש עורכי דין שלא יסכימו איתי.

נניח ששני אחים ירשו יחד דירה בשווי 7.5 מיליון ש"ח.

הדירה עומדת בתנאי הפטור של דירת ירושה לפי סעיף 49ב(5).

לכאורה פשוט. מוכרים בפטור.

אלא שלפי פסק הדין בעניין אריאל, כשמשתמשים בפטור של דירת ירושה, תקרת הפטור היא אחת לדירה כולה. היא לא מוכפלת בגלל שיש שני יורשים.

עכשיו נשנה פרט אחד.

לאחד האחים אין שום דירה אחרת.

הוא מוכר מחצית מהדירה, כלומר זכויות בשווי 3.75 מיליון ש"ח.

למה שהוא בכלל ישתמש בפטור של דירת ירושה?

אם הוא עומד בתנאי הפטור האישי לדירה יחידה לפי סעיף 49ב(2), אפשר לטעון שהוא רשאי לבחור דווקא בו.

וכאן נכנס פסק דין גבע.

בגבע נקבע שבפטור האישי תקרת הפטור מתייחסת למוכר ולא לדירה.

כלומר, לפי הפרשנות הזאת, אותו יורש יכול לבקש פטור אישי על מלוא חלקו, 3.75 מיליון ש"ח, שנמצא כולו מתחת לתקרה.

ויש מי שחולק עליי.

הטענה הנגדית היא שהלכת אריאל לא מאפשרת לעשות את זה. מדובר בדירה שהתקבלה בירושה ולכן צריך להתייחס אליה כמכלול אחד ולא לאפשר באמצעות 49ב(2) את מה שלא ניתן לקבל באמצעות 49ב(5).

אני לא משוכנע.

אריאל עסק ביורשים שביקשו את פטור הירושה.

כאן היורש אומר משהו אחר לגמרי:

אני לא מבקש את הפטור של המוריש.

אני עומד בעצמי בתנאי הפטור לדירה יחידה ומבקש את הפטור שלי.

לא מצאתי בחוק הוראה ששוללת ממנו את האפשרות הזאת רק משום שהדירה הגיעה אליו בירושה.

ומצד שני, גם לא מצאתי פסק דין שמכריע במפורש במקרה הזה.

אז הפעם אני לא נותן תשובה.

אני דווקא רוצה לשמוע את מי שחושב אחרת:

אם השומה הייתה מגיעה אליכם היום, הייתם מבקשים עבור אותו יורש פטור לפי 49ב(2)?

ואם לא, על איזה מקור משפטי הייתם מבססים את הסירוב?

יש לכם 3 ילדים ו-3 דירות.בצוואה כתבתם: כל ילד יקבל דירה אחת.נשמע הוגן, נכון?לא בהכרח.נניח שדירה אחת שווה 3 מיליון ש"ח.הש...
10/08/2026

יש לכם 3 ילדים ו-3 דירות.
בצוואה כתבתם: כל ילד יקבל דירה אחת.
נשמע הוגן, נכון?

לא בהכרח.

נניח שדירה אחת שווה 3 מיליון ש"ח.
השנייה 2.5 מיליון.
והשלישית 2 מיליון.

אז אולי נכתוב שהילד שקיבל את הדירה היקרה ישלם לאחים שלו את ההפרש?

גם זה נשמע הגיוני.

אבל עכשיו מתחילות השאלות שאני באמת רוצה לשאול:

מה אם לאחד הילדים אין בכלל יכולת להשלים כסף לאחים?

מה אם אחד מהם ירצה למכור מיד והשני ירצה לשמור את הדירה?

מה אם על אחת הדירות יש פוטנציאל השבחה משמעותי?

ומה לגבי השלכות המס של הדרך שבה מחלקים את הנכסים?

ויותר מזה —

האם "שווה בשווה" הוא בכלל מה שאתם רוצים?

אולי ילד אחד כבר קיבל מכם עזרה משמעותית בחיים.

אולי אחד הילדים גר בדירה שלכם שנים.

אולי לאחד מהם יש מצב כלכלי שונה לחלוטין.

ואולי הדבר שהכי חשוב לכם הוא בכלל לא שכל אחד יקבל בדיוק אותו סכום —
אלא שהילדים יישארו משפחה גם ביום שאחריכם.

זו בדיוק הסיבה שאני לא אוהב להתחיל צוואה בשאלה:

"למי אתם רוצים להוריש כל נכס?"

אני מעדיף להתחיל בשאלה:

"מה אתם רוצים שיקרה במשפחה שלכם ביום שבו הנכסים האלה יצטרכו לעבור הלאה?"

ורק אחרי שמבינים את התשובה, מתחילים לבדוק איך נכון לעשות את זה — משפטית, משפחתית ומבחינת המס.

ועכשיו באמת מעניין אותי מה אתם חושבים:

שלושה ילדים. שלוש דירות בשווי שונה.
איך אתם הייתם מחלקים?

ואם השאלה הזו גרמה לכם לחשוב — ב־25.8 אני מקיים וובינר בנושא צוואות וייפוי כוח מתמשך, שבו נדבר בדיוק על הדברים שכדאי לחשוב עליהם לפני שמקבלים החלטות שישפיעו על המשפחה ועל הרכוש לשנים קדימה.

לפרטים ולהרשמה — הקישור בתגובה הראשונה.

"אתה לא רוצה לשאול אותי שאלות?"זה מה שאמר לי השבוע אדם שהגיע להתייעץ איתי.חייכתי ואמרתי לו:"כבר שאלתי."הוא הסתכל עליי במ...
03/08/2026

"אתה לא רוצה לשאול אותי שאלות?"

זה מה שאמר לי השבוע אדם שהגיע להתייעץ איתי.

חייכתי ואמרתי לו:

"כבר שאלתי."

הוא הסתכל עליי במבט מופתע.

"אבל... לא שאלת אותי אפילו שאלה אחת."

עניתי לו:

"השאלות שלי היו בתוך השיחה. פשוט לא הרגשת שאתה בחקירה."

האמת היא שאני כמעט אף פעם לא מתחיל בפתרון.

גם כשמגיע אליי אדם ואומר:

"אני רוצה להעביר דירה לילד."

או:

"אני צריך צוואה."

אני לא ממהר להסביר מה אומר החוק.

אני קודם מנסה להבין משהו אחר.

מה הוא באמת רוצה להשיג.

כי לא פעם מתברר שהפתרון שהלקוח הגיע איתו הוא לא באמת הפתרון הנכון עבורו.

לפעמים הוא ייצור מס מיותר.

לפעמים הוא יפגע באיזון בין הילדים.

ולפעמים הוא פשוט לא ישיג את המטרה שלשמה הוא הגיע.

עם השנים הבנתי שהתפקיד שלי הוא לא רק להכין מסמכים.

התפקיד שלי הוא לעזור לאנשים לקבל החלטות – אחרי שהם מבינים את כל האפשרויות.

בדרך כלל, ההחלטות היקרות ביותר בחיים לא מתקבלות מתוך חוסר ידע.

הן מתקבלות מתוך ביטחון שאנחנו כבר יודעים את התשובה.

ומאז אותה פגישה חשבתי על המשפט שהוא אמר לי.

אולי זו בדיוק הסיבה שאנשים מגיעים לעורך דין מאוחר מדי.

הם מחפשים תשובה...

כשבעצם הם עדיין לא שאלו את השאלה הנכונה.

"אבל כבר חתמנו על החוזה..."זה היה המשפט הראשון ששמעתי כשהלקוחות התקשרו אליי.זוג צעיר שרכש את דירתו, התרגש להתחיל פרק חדש...
30/07/2026

"אבל כבר חתמנו על החוזה..."

זה היה המשפט הראשון ששמעתי כשהלקוחות התקשרו אליי.

זוג צעיר שרכש את דירתו, התרגש להתחיל פרק חדש בחיים.

ואז, באמצע העסקה, אחד המוכרים נכנס להליך חדלות פירעון.

פתאום הכול נעצר.

המנהל המיוחד ביקש למנוע את העברת הדירה.
על הנכס כבר היה עיקול.
גם הבנק שהעניק את המשכנתה החל להסס אם להמשיך לממן את העסקה.

תוך רגע אחד, החלום על הדירה הפך לחשש אמיתי.

במצבים כאלה מבינים שליווי משפטי הוא הרבה מעבר לעריכת חוזה.

צריך לנהל הליכים בבית המשפט.
להתנהל מול בעלי התפקידים.
לשכנע את הבנק.
ובעיקר – לשמור על מי שעלול להיפגע למרות שלא עשה שום דבר לא נכון.

לשמחתי, בזכות ההיערכות המוקדמת והטיפול המשפטי לאורך כל הדרך, העסקה הושלמה, בית המשפט אישר את המשכה והדירה נרשמה על שם הקונים.

הסיפור הזה מזכיר לי בכל פעם מחדש:

אף אחד לא יודע אילו אירועים יתרחשו אחרי החתימה.

אבל אפשר להיערך אליהם מראש.

אם אתם עומדים לרכוש דירה, אל תבחרו עורך דין רק לפי מחיר.

בחרו מישהו שיהיה שם גם אם הדברים יסתבכו.

"אנחנו פשוט נחלק את הכול שווה בשווה."זה בדרך כלל המשפט הראשון שאני שומע מיורשים.וזה גם הרגע שבו אני מסביר להם שהם עלולים...
27/07/2026

"אנחנו פשוט נחלק את הכול שווה בשווה."

זה בדרך כלל המשפט הראשון שאני שומע מיורשים.

וזה גם הרגע שבו אני מסביר להם שהם עלולים לעשות טעות.

נניח שיש שלושה אחים. בעיזבון יש שתי דירות, חנות וקצת כסף.

רוב האנשים בטוחים שכל אחד צריך לקבל שליש מכל נכס.

אבל למה בעצם?

למה להפוך שלושה אחים לשותפים בכל דירה, אם אפשר במקרים רבים לחלק את העיזבון בצורה אחרת, שתתאים הרבה יותר לכל בני המשפחה?

מעטים יודעים שגם אחרי שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, אפשר במקרים רבים לערוך הסכם בין היורשים ולשנות את אופן חלוקת העיזבון.

זה יכול למנוע מחלוקות בין בני המשפחה.

זה יכול למנוע שותפויות מיותרות.

ובמקרים מסוימים גם לחסוך סכומי מס משמעותיים.

אבל יש גם מלכודת.

לא כל הסכמה בין יורשים היא הסכם בין יורשים לפי החוק. טעות אחת בניסוח או הכנסת כסף שאינו חלק מהעיזבון עלולות לעלות ביוקר.

כתבתי על הנושא מאמר מפורט בשפה פשוטה.

הקישור למאמר המלא נמצא בתגובה הראשונה.

ועכשיו אני באמת סקרן.

לפני שקראתם את הפוסט, ידעתם שבמקרים רבים אפשר לשנות את אופן חלוקת הירושה גם אחרי שכבר ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה?

Address

מצדה 9 (בסר 3)
Bene Beraq
5540084

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
18:00 - 19:00
Tuesday 09:00 - 17:00
18:00 - 19:00
Wednesday 09:00 - 17:00
18:00 - 19:00
Thursday 09:00 - 17:00
18:00 - 19:00
Sunday 09:00 - 17:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בנימין בריקמן, עורך דין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to בנימין בריקמן, עורך דין:

Shortcuts

Share