איתי אנשל ושות' - משרד עורכי דין

01/04/2026

22/01/2026

איסור החזקת מזומן בהיקף של מעל 200 אלף שקל, קנסות מינהליים למי שיפר את החוק, איסור על הלוואות במזומן ופריטת צ'קים על ידי צ'יינג'ים. אלה חלק מהצעדים ברפורמה למאבק בהון השחור שהוכנסה לחוק ההסדרים. כעת, לקראת האישור הסופי, היא עברה כמה עדכונים. איתנו, עו"ד איתי אנשל, מומחה לליטיגציה שיעשה לנו סדר בפרטי הרפורמה ובהבדלים הדקים שבין הנוסח הנוכחי לנוסחים הקודמים.

22/01/2026

במשרד הבריאות עדכנו בשלישי בצהריים על חשד למתקפת סייבר על בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול-איתנים, שליד ירושלים.
בית החולים עבר לנוהל עבודה ידני, ובמשרד הבריאות הבהירו כי הצוותים הרפואיים ממשיכים לטפל במטופלים, וזאת במקביל לבדיקה של האירוע על ידי צוות הסייבר במשרד הבריאות ומערך הסייבר הלאומי.
לפני יותר מחודש קבוצת האקרים פתחה במתקפת סייבר על בית החולים מעייני הישועה בבני ברק, ואז הזהירה הרשות להגנת הפרטיות כי "קיימת אינדיקציה של ממש לדלף של מידע אישי רגיש". מתקפת הכופרה השביתה אז את מערכות המחשוב המנהלתיות ואת מרפאות החוץ, ומשרד הבריאות המליץ לחולים לפנות לבתי חולים סמוכים במרכז.

עורכי הדין: רוני אלפסי, אורי קינן, איתי אנשל, רועי עזרא, צביקה גלזר והסניגור הפלילי אסף טל בדיון סוער על העניין.

22/01/2026

מדובר בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכת צילום ביומטרית), ולפיה המשטרה תוכל להציב מערכות צילום ביומטריות במרחב הציבורי לצורך מניעה או גילוי עבירות פשע שהעונש עליהן מעל שבע שנים ועבירות נוספות מסוימות, מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, איתור נעדר ואכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי מגודר או אכיפת צווי הרחקה ממקום ציבורי.
המערכת תזהה אנשים שהוכללו במערכת, ויש תמונה מזוהה שלהם. לכן, אנשים שאין למשטרה עילה להכליל אותם במערכת, יצולמו אך לא יזוהו. תצלומים שלא זוהו יישמרו למשך 72 שעות. נקבע כי המשטרה תוכל לעשות שימוש רק אם יש "סבירות גבוהה" לכך שהפעלת המצלמה נדרשת לצורך מבצעי קונקרטי, והשימוש ייעשה באישור קצין בדרגת נצ"מ. מידע על אנשים שזוהו יישמר למשך שנתיים.
בנוסף, נקבע הסדר עונשי בהצעת חוק, לפיו אדם שהגיע אליו מידע דרך מערכת הצילום המיוחדת, ישמור אותו בסוד, ואם יפר את חובת הסודיות או יעשה במידע שימוש - יוטל עליו עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר.

עורכי הדין: אורי קינן, רועי עזרא, הסניגור הפלילי אסף טל, רוני אלפסי, צביקה גלזר ואיתי אנשל דנים בהחלטה

22/01/2026

משרד הבינוי והשיכון מפרסם לראשונה את דוח הדיור הציבורי וממנו עולה כי מלאי הדירות הגיע לשפל חדש, כ־48,200 דירות • מתחילת 2023 נקנו 475 דירות - המספר הגבוה ביותר מאז 2019 - אולם נמכרו 1,400
מלאי הדירות בדיור הציבורי עומד כיום על 48,186 דירות, זאת בעקבות מכירת 1,408 דירות מתחילת השנה, אל מול 475 דירות שנרכשו לטובת מלאי הדיור הציבורי.

עורכי הדין: אורי קינן, רועי עזרא, הסניגור הפלילי אסף טל, רוני אלפסי, צביקה גלזר ואיתי אנשל דנים במצב

22/01/2026

פלטפורמת המודיעין המשפטי של דארו (Darrow) מסייעת לעורכי דין לזהות הפרות חוק משמעותיות באמצעות כלי AI ו-NLP. עד היום היא הובילה לניצחון בתיקים בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר

עורכי הדין: אורי קינן, רועי עזרא, הסניגור הפלילי אסף טל, רוני אלפסי, צביקה גלזר ואיתי אנשל דנים ברעיון

21/01/2026

תיקון חקיקה, שמאפשר לבעלי דירות במיזמי התחדשות עירונית שלא מתקדמים בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בחוק - לבטל את ההתקשרות עם היזם. הרשות להתחדשות עירונית: "פתרון לבעלי דירות הכבולים ליזם, שלאורך שנים אינו מצליח או אינו מנסה לקדם את הפרויקט"

21/01/2026

שנת 2023 עומדת להסתיים והיא לא מבשרת טובות באשר לצפוי לנו בשנת 2024 בכל הקשור לחוסנם הכלכלי של בעלי עסקים, חברות, עובדים, ספקים ואנשים פרטיים בישראל. עוד בטרם מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, הנתונים הכלכליים בתחום חדלות הפירעון היו מדאיגים.
בחודשים יוני עד אוגוסט 2023 חלה עלייה חדה של כ-84% במספר הבקשות של חברות שפנו לבתי המשפט השנה בבקשה למנות להן בעל תפקיד באופן מיידי לאחר שנקלעו לחובות. בחינת הנתונים לעניין בקשות יחידים (אנשים פרטיים-ל.ד) שמבקשים להיכנס בשערי הליכי חדלות הפירעון בין החודשים יולי-אוגוסט 2023 לעומת החודשים המקבילים בשנת 2022, הצביעה על עלייה בשיעור 12.9% במספר הבקשות לפתיחת הליכים.

21/01/2026

שבוע לאחר זוועות ה־7 באוקטובר, פרקליט המדינה עמית איסמן הכריז על שינוי במדיניות ההעמדה לדין בגין עבירות הסתה והזדהות עם ארגוני טרור. העבירות, שלרוב מטופלות בפינצטה, זכו להנחיה ברורה וחד־משמעית: יש לחקור, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה במעשי הזוועה, אף אם מדובר בפרסום בודד. בנוסף התיר איסמן למשטרה לפתוח בחקירה ללא צורך בקבלת אישור מהפרקליטות לשם כך, כפי שנהג עד היום. להעמדה לדין, יצוין, עדיין נדרש אישור של הפרקליטות.
ההנחיה עשתה את שלה. בחודש שחלף מאז הטבח הוגש מספר חסר חריג של כתבי אישום בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגון טרור, והוא עומד, נכון ליום 8 בנובמבר, על 60. לשם השוואה - בין השנים בין 2018 ל־2022, שכללו בין היתר את "צעדת השיבה" וכן את אירועי מבצע "שומר החומות", הוגשו 88 כתבי אישום.
למספרים של הפרקליטות נלווים גם נתוני המשטרה: נכון ליום 5 בנובמבר, נבדקו על־ידי משטרת ישראל 458 פרסומים שנחשדו בהסתה. ביחס ל־201 מהם אושרה פתיחה בחקירה. מעל ל־100 חשודים נעצרו. ביחס לרבים מן הנאשמים עתרה הפרקליטות לעצרם עד תום ההליכים. בחלק מן המקרים הבקשות הללו התקבלו.

21/01/2026

לפי משרד הבריאות, 42 בקשות לשאיבת זרע לאחר המוות הוגשו מתחילת המערכה על ידי בני משפחה שאיבדו את יקירהם • "חוק ההמשכיות", שכבר אושר בקריאה טרומית, צפוי להקל על אישור הבקשות, ול"דלג" על השלב שבו נדרשת הסכמה מפורשת מהנפטר טרם מותו לבצע את ההליך • בדיון שייערך בוועדת הבריאות בכנסת ישתתפו נציגי המשפחות וגורמי מקצוע שונים
החוק שיקל על משפחות החללים לשאוב זרע מגופם: מאז פרוץ המלחמה הגיעו למשרד הבריאות עשרות בקשות לשאיבת זרע מגופם של נופלים או נרצחים. במשרד הוקם חמ"ל מיוחד לטובת הנושא, כשבמקביל מנסים חברי כנסת, יחד עם נציגים של כמה משפחות, לזרז את חקיקת "חוק ההמשכיות" - שכבר עבר בקריאה טרומית בחודש מאי האחרון
נכון להיום, כדי לבצע את הליך שאיבת הזרע מגופו של נפטר, יש צורך להוכיח הסכמה ורצון מפורש של הנפטר על מנת להשתמש בזרעו. השינוי התקדימי שמביא איתו "חוק ההמשכיות" - בעצם פוטר את המשפחות המבקשות לבצע את ההליך של שאיבת זרע מגופו של אדם שנפטר, להוכיח רצון של המת.

21/01/2026

עורכי הדין איתי אנשל, לילך כהן שמיר, אהוד גולן, סיימון יניב מסבירים את הנתונים הקשוחים מאד של המכירות בענף הנדלן שנת 2023, ולא לא רק המלחמה אשמה.