24/05/2026
הסבא השאיר צוואה מפורשת, אז איך הלקוחה שלי קיבלה אתמול 326,648 ש”ח מחשבון הבנק שלו? 🤯⚖️
הכלל המשפטי בתביעות נגד עיזבון הוא דרקוני: נטל ההוכחה שמוטל על התובע הוא מוגבר ומורכב במיוחד. למה? כי האדם שנפטר כבר לא נמצא איתנו כדי להגן על עצמו או לתת את הגרסה שלו. אם אין לך ראיות חזקות במיוחד וסיוע חיצוני – התביעה שלך תידחה על הסף, גם אם הצדק איתך.
אבל בבית המשפט, כמו בחיים, אסטרטגיה נכונה וראיות ברזל מנצחות הכל.
אליי למשרד הגיעה א׳, אבא שלה ז”ל נפטר והשאיר אחריו צוואה מפורשת שחילקה את העיזבון שלו. אלא שבשנים האחרונות לחייו, א׳ הפקידה בחשבונות שלו מאות אלפי שקלים שהיו שייכים לה למשמורת: כספי פיצויים מתאונת דרכים שעברה, זכיות חוקיות בהגרלות צ’אנס, ואפילו דמי שכירות של מונית שהיא רכשה מכספה והוא רק רשם על שמו.
חלק מהיורשים הגישו התנגדות עיקשת. הטענה שלהם הייתה צפויה: “הכספים האלה בחשבון שלו, הוא לא החריג אותם בצוואה, ואין שום הסכם כתוב בין השניים. הכל שייך לעיזבון”. על הנייר? הם היו בטוחים שהניצחון אצלם בכיס.
אבל אנחנו לא באנו לדבר בסיסמאות, באנו להביא עובדות.
בנינו אסטרטגיה משפטית שלא השאירה להם סיכוי:
💥 הוכחנו שמרבית הכספים הופקדו לאחר עריכת הצוואה – כך שהמנוח בכלל לא יכול היה להתייחס אליהם בזמן הניסוח.
💥 הבאנו אסמכתאות דיגיטליות ונקודתיות לכל העברה והעברה.
💥 הבאנו לעדות עדים אובייקטיביים – מבעל דוכן מפעל הפיס ועד למתווך המוניות שאישר: “האבא אמר לי שהמספר מיועד לבת שלו”.
התוצאה? בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את התביעה שלנו במלואה! 🏆
כב’ השופטת ציפי כהן אביטן קבעה שכל הסכום – 326,648 ש”ח – שייך לא׳ בלבד ולא ייחשב כחלק מהעיזבון, ובנוסף חייבה את הצד השני ב-15,000 ש”ח הוצאות משפט.
צדק משפטי לא קורה מעצמו. הוא תוצאה של ניהול נכון, ירידה לפרטים ומלחמה ללא פשרות.
