עמרי לשם - עורך דין פלילי Omry Leshem - Criminal Lawyer, מצדה 9, מגדל ב. ס. ר 3 (קומה 23), Bene Beraq (2026)

25/05/2026

גניבה או חטיפה, מה היה פה?

מקרה מצער מאוד שאירע לאחרונה הציף סוגייה כואבת בכל הנוגע ליחס שלנו כחברה לבעלי חיים.

הכותרת של הכתבה מדברת (בצדק) על חטיפה, אבל האם חוץ מהעיתונאי של מאקו עוד מישהו מגדיר את זה ככה?

מצד אחד, ברור שכלב, חתול או כל חיה אחרת, הם חיות ולא בני אדם. מצד שני, חשיבותם ל*בעליהם* (מילה שממחישה את הבעייתיות) מקבילה לא-אחת לחשיבות של בן משפחה.

הבעיה - עבירות המבוצעות כלפי בעלי חיים זוכות להתייחסות שדומה יותר לזו שזוכות לה עבירות רכוש מאשר ליחס שאמורות לזכות לו עבירות כלפי בני אדם.

הבסיס של האבחנה הוא בכך שהן אכן לא בני אדם, אבל יהיו אנשים רבים שיישבעו שהתלונות שלהם במשטרה זכו גם הן ליחס של תלונות מצד בעלי חיים…

אבל הבעיה, וגם הפתרון, אינם מתחילים במשטרה.
הם מתחילים אצל המחוקק. והמחוקק אינו תופס עבירות כלפי בעלי חיים, חמורות ככל שיהיו, בחומרה זהה לעבירות כלפי בני אדם.

ושוב - מצד אחד זה הגיוני לגמרי, אבל מצד שני, כחברה, נראה לי שלא היינו רוצים לדעת שמי שגונב/חוטף בעלי חיים לצורך כופר; מי שמתעלל בהן; מי שהורג/רוצח אותן מתוך סאדיזם וכיו"ב ייצא ללא פגע או בעונש מביך.

כי מהר מאוד נבין שזה כנראה עניין של זמן עד שנפגוש מעשים דומים מצד אותם חלאות כלפי אנשים.

חוק העונשין, נכון להיום, עוסק מעט מאוד בחיות, ורוב העבירות עוסקות בכלל בדרך שבה חיה שבבעלותו של מישהו עלולה להפריע או לפגוע באנשים אחרים.

העבירה החמורה ביותר נכון להיום היא הדבקה של חיה במחלה - עד חמש שנים בכלא. אבל מה העניין? ידוע שרוב בני האדם ניזונים מחיות, והחשש הוא שתיווצר מגיפה בקרב אנשים כתוצאה מכך.

אז איך מתחילים לתקן?
• החמרה דרמטית בחקיקה בעבירות התעללות, המתה וגניבה/חטיפה כלפי בעלי חיים.
• הקמת יחידות ייעודיות לאכיפת הנושא - בדומה ליחידה במג"ב שהוקמה לאכיפת פשיעה חקלאית.
• הוצאה לפועל של העונשים שהמחוקק קבע, בבתי המשפט, כבר מרגע שהחוק נכנס לתוקף.
• עיצומים כספיים קשים על מי שמבצע עבירות בבעלי חיים לצורך השגת רווח כלשהו.

שבוע טוב ושקט שיהיה לנו

09/05/2026

סיפור לשעת לילה מאוחרת -
על יחסים, שמועות, וספק מכות (חלק ה')

לקח לשופטת חודשיים תמימים. אנחנו כבר 21 חודשים מאז שנדב נעצר לראשונה.

הכרעת הדין הוקראה לנו במלואה.

השופטת הבלתי סבלנית, בלתתי סובלנית ובלתי סימפטית השתלחה בנדב על פני 10 עמודים, תוך שאינה חוסכת ביקורת, שלא לומר זלזול, מבת הזוג, על כך שהקשתה על התביעה ובחרה להפנות עורף לגרסתה המקורית, ונתנה גב למי שהיה אלים כלפיה. אז כמובן שלנוכח כל זה, נדב הורשע.

הצרה שממנה חששנו כמעט שנתיים נחתה לנו על הראש בבום.

אם זו הכרעת הדין, מה יעלה בגורלו של נדב בגזר הדין?

השופטת קבעה לנו דיון לעוד חודשיים בטיעונים לעונש.

ידענו שעלינו להשיג עוד תסקיר משירות המבחן כדי שאולי בכל זאת נמתיק את הגלולה בפוטו פיניש.

את הטיעונים לעונש הכנתי בצורה הדוקה. אסור היה לפספס אף נקודת זכות, למקרה שנידרש בסופו של דבר להגיש ערעור. ומאחר שברור שהשופטת משדרת שכל יום שבו נדב אינו במעצר מלא הוא יום מבוזבז.

התסקיר האחרון, הרביעי במספר, הגיע יום לפני הטיעונים לעונש.

הגרף העולה נמשך – כל תסקיר של נדב טוב מקודמו באופן ניכר, ואין ספק שזה כלי חזק לקראת יום המחרת.

הגענו לטיעונים לעונש מוכנים. ידענו מה נשמע מהתובע, ידענו מה השופטת חושבת, וכמו אנדרדוג קלאסי, אין ממש מה להפסיד. הולכים על כל הקופה. מקסימום נצליח.

הסצנריו המוכר חזר על עצמו – התובע מציג את נדב כארכי-עבריין שרק שנים בכלא יגרמו לו להתאפס על עצמו וללמוד לקח. השופטת סובלת בכסא בעת טיעונינו. ואנחנו בשלנו.

"גזר הדין יינתן בהקדם. בית המשפט נתון בעומס, אבל התיק הזה צריך להיגמר כבר." כך כבוד השופטת. ביקשה את אישורנו להעלות את גזר הדין לאתר האינטרנט של בתי המשפט, כדי לחסוך זמן ומשאבים לכולם. הסכמנו.

עבר שבוע והופ קופצת ההתראה. בתיק ניתן גזר דין.

דפק לי הלב כאילו אני זה שנכנס עוד רגע לכלא.

טיעונים נגד, ועוד ועוד ועוד. וקצת מילים חיוביות על הליך השיקום שעבר...

העונש ההולם – תשעה חודשי עבודות שירות. לא פחות ולא יותר.

מצד אחד, זה לא כלא, כמו שהנחנו שהשופטת מייעדת לו. מצד שני, עד שחזר לעבוד במרץ וניהל שגרה תקינה, להתנתק ל-9 חודשים נראה כמו נצח.

נדב היה בהלם. היה עליו להחליט אם הוא מוכן להשלים עם רוע הגזירה או מערער למחוזי ומבקש עיכוב ביצוע של העונש. החליט שייקח שבוע לעכל ויחזיר תשובה.

התשובה לא הגיעה, אבל שבועיים אחרי גזר הדין אני כבר יצאתי לעצמאות והסיפור נשאר מאחוריי...

29/04/2026

סיפור לשעת לילה מאוחרת -
על יחסים, שמועות, וספק מכות (חלק ד')

כבר הבנו שהישועה, שכנראה לא תבוא במלואה, תבוא רק ממשהו שאינו בית המשפט או שמתרחש בין כתליו.

נדרשנו לפתרון יצירתי שיוכל לתת מענה לאותו מצב עגום. צירך לנצח את המשחק עם קלפים גרועים מאוד ובלי יכולת לצאת באמצע.

אז מה בכל זאת עמד לרשותנו בנקודה הזו?
קצינת מבחן, טיפול ארוך טווח, שיפור בתנאים המגבילים שמאפשר יציאה לעבודה והשתלבות מחודשת בחיים.

אז מול קצינת המבחן היה צורך שנדב וזוגתו יפגינו יחסי רומיאו ויוליה, שרק בגלל הסביבה הם אינם מממשים את אהבתם הבלתי ניצחת.

ונדב המשיך לקבל טיפול במסגרת איזו קבוצה שכל חבריה היו גברים שברזומה שלהם שנים ארוכות של אלימות במשפחה.

וכמובן שהחזרנו אותו לעבוד בהזדמנות הראשונה – זה לא משהו שנדרשנו לשכנע את נדב לגביו. הוא היה מרוקן מהכנסות והבין שהוא חייב להחזיר לעצמו את כושר העבודה מכל התקופה הזו שבה נרקב – בכלא ובבית.

אז מצאנו מישהו ששמח לתת לו עבודה ולהיות אחראי עליו לאורך רוב שעות היום. הוא קיבל מקצוען בתחומו במחיר מבצע, שרעב לעבוד ומוכן לעשות כמעט הכל העיקר שלא יצטרך לשבת שוב בבית.

ולאט לאט התסקירים מצד שירות המבחן השתפרו. הוא אמנם לא לגמרי קנה את סיפור האהבה הזה, ואפשר היה לקרוא בין השורות שקצינת המבחן מותירה מקום לספק לגבי כנות המניעים של נדב, אבל קשה היה לה להתמודד עם ההתמדה שהפגין.

וכך עברו להם החודשים. התנאים המגבילים השתפרו, ההתמדה נותרה בעינה, ואנחנו מבינים שהתיק צריך להגיע לסיומו, כך או אחרת.

18 חודשים תמימים חלפו מאז שביקרתי את נדב במעצרו.

נקבע שלב הסיכומים בתיק לעוד חודש. ידענו מה עומד לזכותנו, ובעיקר מה לחובתנו. אבל, כאמור, לא אנחנו מחלקים את הקלפים.

ואז הגיע יום הסיכומים. סיכומים בע"פ. כל צד מפריז לכיוונו. התובע עסוק בלהציג את נדב כגבר אלים וחסר גבולות אשר לא לקח אחריות על מעשיו בשום שלב, וכל המהלכים הם מבחינתו רק תירוצים שנועדו לאפשר לו לחמוק מאימת הדין.

ואנחנו היינו עסוקים בלהדגיש כמה העובדה שהוא עמד על חפותו אינה צריכה להיזקף לחובתו, ושאם הוא היה כזה בלתי נורמטיבי, זה היה צף ועולה לאורך תקופה כה ארוכה.

קשה היה להתעלם מהפרצופים שהשופטת עושה למשמע טיעונינו, ותזוזותיה חסרות הסבלנות בכסא. היה לה מאוד קשה לשמוע אותנו עד הסוף, והיא ניסתה להאיץ בנו.

הדיון נגמר. עכשיו מחכים לעדכון לגבי הכרעת הדין.

***המשך יבוא***

24/04/2026

סיפור לשעת לילה מאוחרת –
על יחסים, שמועות, וספק מכות (חלק ג')

נדב החל להשתלב בתוכנית טיפולית של שירותי הרווחה בעיר שלו.

זה היה אירוע אבסורדי מצד אחד, וקארמתי מצד שני -

אבסורדי, כי עליו להעמיד פנים שהוא גבר שנדרש ללמוד ויסות כעסים בזוגיות והפגתם באופן בלתי אלים, כשאכן כך הוא פועל ממילא באופן בלתי אלים.

וקארמתי, היות שהיה בנדב באמת משהו אימפולסיבי שהגיע הזמן ללמוד להימנע ממנו. החיים זימנו לו שיעור בהתבגרות - כזו שתאפשר לו להבא להימנע מצרות שאח"כ יידרש להבין איך לעזאזל ייצא מהן.

ואז, אחרי חודש, החלו דיוני ההוכחות.

הבעיה בתיק היתה שיותר מדי משקל נופל על מעט מדי עדים/ות. לכאורה, דווקא נשמע מצוין - נקעקע עדות של עדה או שתיים, וזהו. התיק נופל.

בפועל, זה יותר כמו, אם השופטת תחליט להאמין לעדה או שתיים, ראס בן אמו נדב יישב בכלא.

וככל שחולף הזמן, ונדרשות תשובות לשאלות קשות, האופציה השניה מתבררת כמציאותית יותר.

ומאחר שיש לנו עדויות במשטרה של המתלוננת בפועל ו"המתלוננת" שהיא זוגתו, קשה מאוד לתמרן פה.

זו גם הסיבה שבשום שלב לא הונחה על השולחן הצעה אטרקטיבית להסדר טיעון

כלומר, התובע בתיק, שאגב עוד היה סניגור שנתיים קודם לכן, ידע היטב שיש מצב שבת הזוג ואחותה ישנו כיוון בבית המשפט, באופן טבעי ודי נורמלי.

אבל כאשר הסתירה בין הדברים במשטרה לאלו שבעדות במשפט היא משמעותית מדי, אפשר להכריז על עד או עדה כעדים עוינים, ולהתחיל להטיח בהם את האמירות שלהם במשטרה, וכמובן להראות לשופטת מה הזכרון שלהם/ן הפיק בטרם החל לבגוד בהם/ן.

וכך היה גם כאן.

העניין היה כל כך צפוי שהמעבר של התובע מחקירה של עד תביעה לחקירה בעלת אופי של עד הגנה (חקירה נגדית) היתה מהירה, נינוחה וקלילה.

הוא פשוט התעלל בעדה המרכזית בתיק, הלוא היא בת הזוג, ברמה כזו שהחקירה שלה בבית המשפט הפכה לחסרת ערך.

השופטת קראה בעיון את אמירותיה לחוקר במשטרה, ובעצמה החלה לשלוף שאלות נוקבות על מה שהיה ולא היה ביום השנוי במחלוקת.

לנדב לא היתה דרך לצאת מזה טוב.

אם זוגתו היתה מיישרת קו עם מה שהיה במשטרה, אכל אותה. אם היתה לוקחת פניית פרסה, כפי שאכן עשתה, היתה יוצאת שקרנית, וגם אז אכל אותה.

ואחריה עלתה האחות. זו שהתלוננה בפועל.

היא דווקא לא עשתה פרסה. היא עמדה על כך שלא הזתה כלום והדברים שמסרה נבעו מחשש אמיתי לשלום אחותה.

אז איך נציל את נדב?!

***המשך יבוא***

19/04/2026

סיפור לשעת לילה מאוחרת -
על יחסים, שמועות, וספק מכות (חלק ב')

אז הבנו מהר יחסית שזה צריך לעבור דרך בית משפט.

ידענו שעדיף לשכנע תובע בכיר שהסיפור הזה אינו רגיל, אבל אם זה לא עובד, נשכנע את השופטת באמצעים הרגילים.

בינתיים, היה חשוב להעביר לנדב שהוא יצטרך לשתף פעולה עם כל תוכנית שתוצע לו. מה שנקרא hope for the best, prepare for the worst.

ואכן, נדרשה התערבות של עובדת סוציאלית (המכונה קצינת מבחן) כדי לשפר את מצבו של נדב.

התסקיר הראשון היה בעניינו של המעצר.

אמנם הכנו אותו בצורה המיטבית, אבל לא חשבנו שמישהו כמוהו יתקשה במעמד כזה. אז חשבנו.

נדב "לא בא טוב" לקצינת המבחן. היא לא סיפקה את ההמלצה שלה ייחלנו שתאפשר לו הקלה בתנאים.

ניסינו להעמיק במה שנדב אמר לה. להבין איפה טעה.

ואז הבנו - האופי האימפולסיבי שלו התפרץ איפשהו במהלך הזמן שישב מולה.

מכיוונו, זה בסה"כ היה שחרור קיטור לנוכח כל הייסורים שהוא עובר. אבל מכיוונה, זו היתה בדיוק ההוכחה שהיתה צריכה כדי לתת תסקיר שלילי בעניינו (מעין חוות דעת) ולקבוע שאינו מגלה אמפתיה לזוגתו ולמצבה, ואינו מסוגל לווסת את רגשותיו. ולכן מוטב שלא לבצע שינויים בתנאיו בשלב זה.

חששנו לו.

ראינו איך אדם מן היישוב מסתבך, כך סתם, ביום בהיר אחד, וכל פעולה הולכת עבורו הפוך. שלא לומר, קוברת אותו עוד יותר.

ואז הגיע דיון ההקראה.
השופטת היתה קצרת רוח כלפי נדב מהשנייה הראשונה.

התיק אמנם אינו לפניה, אך כתב האישום כן. ומאחר שכל סעיף בו יותר מטריד מהאחר, גם אם רבע נכון, ובכן, בעיה.

קבענו מועד הוכחות והבנו שבמקביל חובה לייצר מצב שהוא מוכיח שעבר תהליך אישי, אם לא נצליח לגרום לכל העניין להתברר כשקר אחד גדול.

זוגתו, בכל שיחה עם כל גורם מטעם המדינה, הבהירה שאינה פוחדת ממנו, ושבעתיד היא תחזור לחיות איתו, כשלא יישב בכלא / במעצר.

כעבור 5 שבועות הגיעה נקודת האור הראשונה - נדב שוחרר למעצר בית מלא אצל אמא שלו. מכאן כבר יהיה קל יותר לנהל מלחמה.

בשלב הזה היה כבר ברור שהתיק הזה יהיה מורכב מנצחונות קטנים, שאותם נצטרך לאסוף אחד אחד. סבלנות, סבלנות, סבלנות.

בשביל נדב זה היה ממש הליך של גמילה. גמילה מאימפולסיביות שלא רק שאינה משרתת אותו, היא האויב הכי גדול שלו כרגע.

***המשך יבוא***

16/04/2026

סיפור לשעת לילה מאוחרת -
על יחסים, שמועות, וספק מכות

נדב היה לקוח שבו טיפלתי עוד בימיי כשכיר.

בחור נורמטיבי סטנדרטי, אמנם אימפולסיבי ונוטה לאבד סבלנות, אבל לא אחד שמישהו יהמר שמסוגל להכות נמרצות את חברה שלו.

את מפגשנו הראשון עשינו בכלא. נשלחתי לבקר אותו ולהכין אותו לחקירה מסוימת מתוך כמה שעבר לאורך הדרך.

התיק שלו היה תיק מטורף.

לא בגלל המורכבות שלו. בגלל העובדה שנדב ידע לספק הסבר מניח את הדעת לכל עניין שהוצג בתיק, ולמרות זאת, אף אחת מתשובותיו לא התקבלה (חלילה) וגרמה למישהו במערכת להטיל דופי בסיפור שהונח לפניו.

מדובר היה בתיק שבו "המתלוננת" בכלל לא התלוננה. כלומר, החברה שלו, זאת שניסו לייחס לו תקיפה חמורה כלפיה, כליאת שווא ומסכת איומים קשה, בכלל לא הלכה למשטרה.

מי שבחרה להזעיק את המשטרה היתה בכלל אחותה של החברה, שהחליטה שהיא מזהה ממנה בשיחת הטלפון מצוקה.

כאשר חברתו של נדב אולצה למסור את עדותה במשטרה, היא נתנה גרסה מעורפלת - כזו שמשתמעת לשתי פנים.

או אז, בחרו השוטרים ללכת על האופציה שלפיה נדב הוא עבריין מסוכן, וישר יצאה ניידת ועצרה אותו.

חשוב להזכיר שמדובר בבחור בן 33, ללא עבר פלילי, עם עבודה מסודרת. כזה שמעולם לא נחקר לפני כן במשטרה.

אבל - לאותה תחנת משטרה, אם יש ספק - אין ספק. קודם כל שישב במעצר כמה שיותר, אחר כך נבדוק מה האופציות שלנו.

כאשר נפגשתי עם נדב במעצר והוא שטח באוזניי את הסיפור, חשבתי שמרוב שזה מופרך, אי אפשר היה להמציא את זה. אבל גם הבנתי שיש כאן בעיה לא פשוטה מבחינתו. ומה הבעיה? זו שהגישה את התלונה, שאין לה באמת ידע מה היה או לא היה בין נדב לזוגתו, נראית כמו מישהי שאין לה אינטרס להמציא את מה שלא היה. לפחות בעיני המשטרה. ועכשיו - לך תוכיח שאין לך אחות.

אז הכנתי אותו לחקירה הקרובה, אפילו שלמשטרה כבר היתה גרסה שלו. לצערי, באותו זמן, גם נערך כבר העימות בינו לבין זוגתו – "המתלוננת", כך שעל העימות כבר בכלל לא יכולתי להשפיע.

עבר שבוע, עברו שבועיים. העניינים לא השתפרו. נדב נותר במעצר, והיה ברור שלא יעבור זמן רב ויוגש כתב אישום לצד בקשה למעצרו של נדב עד תום ההליכים נגדו.

ואכן, עוד לפני שהסתיים השבוע השלישי מאז התלונה של האחות של זוגתו, זה קרה.

נדב התפרק. הוא לא האמין שהחיים יכולים להתהפך עליו בצורה כזו, ושלא משנה מה הוא אומר, ואיזו ראיה הוא מראה. כלום.

אז מה בכל זאת עושים?

***המשך יבוא***

06/04/2026

מי שמע על האזרח ק'? (חלק ב')
בפוסט הקודם הסברתי על הרשעה מחמת הספק בהקשרו של משה קסטל ובכלל, ועל המכנה המשותף ברובם של המשפטים שמסתיימים בעוול כזה.
הפעם אני רוצה לגעת במחיר שכולנו משלמים כתוצאה מהרשעות מחמת הספק.
אבל רגע לפני, אני חושב שכדאי להבהיר נקודה מסוימת.
כל אדם, פעמים רבות במהלך חייו ללא יוצא מן הכלל, יכול להיקשר בתיק פלילי שאין לו ולא היה לו מעולם קשר לתכנונו או לביצועו:
אם הוא עבר במקום הפשע במועד סמוך / שוחח עם הרוצח או הנרצח בסמוך למקרה / הוחלט עבורו על מניע / נמצאה ראייה פורנזית שלו באזור וכו'. כמעט לכל אדם במדינה ניתן לקשור איזושהי ראיה, בפרט ראיה נסיבתית, אם מחליטים שהוא מי שהתיק צריך "ליפול" עליו.
מהטעם הזה, אסור למערכת אכיפת החוק על זרועותיה השונות לתת יד למצבים שבהם רואים שהתפירה גסה שלא באמת מניחה את הדעת.
לכן, חשוב להיזהר כציבור מהתפלפלות בעניינים פליליים כאשר הידע שלנו על המקרה מצומצם עד מאוד, ולא צללנו באמת לתיק, והמידע הגיע לידינו דרך "סוכן מידע" – קרוב משפחה, עיתונאי, פוליטיקאי וכו'.
למה זה חשוב? מאחר ששיח כזה, שבו אחד אומר "נראה לי שזה הוא" והשני אומר "נראה לי שזה לא הוא" הוא בדיוק הקרקע הפוריה שעליה צומחת ההרשעה מחמת הספק.
נראה לך שזה הוא? סימן שהוא צריך להיות מזוכה.
כי אם נראה לך, זה אומר שיש לך ספק. אחרת היית אומר שזה הוא בוודאות. וממילא, אתה מביע דעתך על סמך נתונים חלקיים במקרה הטוב. והבעיה האמיתית היא שהלך הרוח הזה זולג למקבלי ההחלטות בעניינים פליליים, אשר בהינף מקלדת חורצים גורלות, מבלי לשאת בהשלכות של טעויות קריטיות בעניין.
אז מהו העוול הכפול בהרשעה מחמת הספק?
ראשית, וזה החלק הטריוויאלי, אדם חף מפשע יושב בכלא, מאסר עולם (כשמדובר בתיק רצח), כאשר גם החירות שלו נלקחת וגם שמו הטוב. זהו דבר שלא ניתן להשלים איתו. כדברי הרמב''ם: "ולזכות אלף חוטאים יותר טוב ונכסף מהרוג זכאי אחד יום אחד."
שנית, האדם שביצע את הפשע הנתעב לא נתן את הדין בשום שלב, ועודנו מסתובב חופשי ומאושר. זהו דבר נוסף שכחברה המתיימרת להיות נאורה, אין לנו אפשרות להשלים איתו.
כשההתמקדות היא באדם מסוים, בראיית מנהרה שאינה מאפשרת לקחת בחשבון חלופות אחרות לזהותו של הפושע, אותו אדם מסוכן שעשה את המעשה הנורא יכול בכל רגע נתון לחזור ולבצע את הפשע כלפי אדם אחר. המדינה מכיוונה ויתרה על תפיסת האשם, שעה שהתיק נסגר. אין מוטיבציה לחשוף את זהות הפושע, ואין מי שיעצור אותו לקראת הפשע הבא.

וזהו החלק השני של הטרגדיה.

27/03/2026

סיפור לשעת לילה מאוחרת –
האם, הבן, ורוח העבריין (חלק ב')

גוני תיאר התמונה של מה שמתחולל בבית שבו הוא חי.
ככל שהקשבתי לו, התבררה המציאות האבסורדית שנוצרה בגלל הבחירה הדפוקה של אמו.
גוני הצטייר כאדם טוב עד כדי תמים מדי.
אין מחלוקת שאלמלא היה כזה, לא היה מוצא את עצמו חושש מפני תלונה של עבריין, שפוגע בעצמו כדי לנסות ולהתחמק מהדין. ובלי קשר, כנראה שהיה שובר לנח את העצמות, בפעם הראשונה שבה העז לפגוע באמו.
וכך אני יושב מול גוני החבול, שבגדיו מלאים בדם, מכין אותו לחקירה ומבהיר לו שהוא בסך הכל צריך להתעקש על האמת. ששום דבר, ואף אחד, לא מעניין עכשיו. הוא צריך לצאת מהמעצר עוד הלילה.
ההכנה, על אף שהיתה לכאורה פשוטה, לא היתה קלה. לקח זמן להבהיר דברים בסיסיים לגוני, במצב הנפשי שבו היה.
כשגוני נכנס לחקירה, הוא היה מאופס לגמרי. וידאתי כל מה שיכולתי, כולל העובדה שנפשית הוא מעודד ומבין שהוא יכול וצריך לצאת בלא-כלום מהתיק הזה.
לשמחתי, גוני שוחרר ממעצר עוד באותו לילה. אבל כך קרה גם לגבי נח.
לא ברור מה עבר לקצין התורן בראש, אבל כך עשה.
למחרת ציפי מתקשרת.
היא מבקשת לבטל את כל התלונות, שלה ושל גוני, כי לדבריה נח מוכן שכולם ירדו מהעניין כך שהתיק יסתיים "עבור כולם".
זה כבר היה יותר מדי בשבילי. יצאתי עליה.
הבהרתי לציפי שזו הצעה אבסורדית מאין כמוה. יש כאן עבריין שמהתל בה פעם אחר פעם, ועכשיו הוא צריך לחטוף, וחזק.
מאחר שציפי לא 100, אמרתי לה את המובן מאליו - ברור שנח מסכים!
נח יודע שאין לו צ'אנס אחר לצאת מהבור שכרה לעצמו.
ציינתי, תוך שאני תופס את הראש, שזה נורא נחמד שהם מוותרים בקלות זה לזה, אבל במשטרה זה נגעת-נסעת. ולכן אין אפשרות לבטל תלונה.
וחוץ מזה שמאחר שזוהי תקיפת בת זוג, ממילא המשטרה לא תסגור את התיק, רק תובע.
לא חלפו 48 שעות, וגוני מגלה שגם התלונה שהגיש בזמן שנחקר וגם זו כנגדו, נסגרו. מה נותר פתוח? תלונתה של ציפי נגד נח.
ציפי שוב ניסתה לגרום לי לסייע לסגור את התלונה.
חשבתי שאני מתחרפן.
באיזה עולם אמא רואה מישהו תוקף את בנה וגורם לו לדימום ולזעזוע מח, והיא מחפשת למשוך תלונה מוצדקת בגלל חשש לא הגיוני לעתיד בנה.
כמובן שבתווך, בזמן הקצר שחלף מהתקיפה האלימה, ציפי ענתה לנח כשיצר איתה קשר 5 פעמים ביום "כדי לקחת ממנה בגדים".
חזרתי על הסבריי, בסבלנות שעומדת לפקוע. ציפי הצליחה להבין ולא להפנים בכשרון רב.
גוני הראה קצת יותר חיבור למציאות.
הודעתי חגיגית שהחלק שלי נגמר באותו לילה בתחנה, ושאין לי כוונה לעזור לעבריין שעליו החליטו לרחם.
לשמחתי, לא שמעתי מהם יותר…

עמרי לשם - עורך דין פלילי Omry Leshem - Criminal Lawyer

25/05/2026

09/05/2026

29/04/2026

24/04/2026

19/04/2026

16/04/2026

06/04/2026

27/03/2026

Address

Website

Alerts

Contact The Business

Shortcuts

Share

Category