20/05/2026
כדאי שתקראו טוב טוב ועד הסוף כי זה יכול לקרות לכל אחד מהילדים הקטינים שלכם!
אחד המקרים היותר הזויים שנתקלתי בו במהלך כל שנותי כעורך דין!
יום חמישי האחרון, יום שגרתי, מתכונן לצאת למשרד להכין חקירות נגדיות בתיק הוכחות ליום ראשון, לקחתי קונצרטה כדי להיות חד ויצאתי למשרד.
בדרך אני מקבל טלפון מאבא של קטין בן 15.( אני מכיר את האבא)
הוא אומר לי:
" ערן בוקר טוב, היום ב 06:00 בבוקר הגיע אלינו הביתה לרמת גן שוטר בילוש על אזרחי דופק לנו בדלת, פתחתי לו, הוא מראה לי צו, שואל אותי איפה גיא, אמרתי לו כאן, הוא אמר לי יש לי צו מעצר וחיפוש, נכנס הביתה, הבן שלי בחדר, עשה עליו חיפוש, לקח לו את הטלפון ואמר לי הוא עצור אני נוסע איתו למשטרת גלילות".
שאלתי את האבא על מה עצרו אותו?
אמר לי: "בחשד לתקיפה עם חבלות".
אמרתי לאבא תקשיב:
"אני נוסע ישר למשטרת גלילות, תבוא לשם אני אייעץ לו לפני חקירה".
טסתי לתחנת גלילות מגיע ליומן, מציג את עצמי כעו"ד של הקטין גיא.
מגיעה אלי החוקרת, שואלת אותי "אתה העורך דין שלו?", אמרתי לה כ, והכניסה אותי לחצר האחורית של התחנה.
שואל אותה בכדי לוודא, מה החשדות נגדו, אומרת לי:
"הוא חשוד בתקיפה עם חבלות".
לוקח את הקטין הצידה יושבים על הספסל, החוקרת עלינו שלא יברח....אני פוגש בילד חמוד, נראה מפוחד לא יודע מה נפל עליו....
אני אומר לו "גיא תקשיב אתה חשוד בתקיפה עם חבלות, בוא תספר לי מה קרה?".
הוא מסתכל עלי ואומר לי:
" לא קרה כלום", אני אומר לו "בוא תספר לי על התקיפה מה קרה?".
הוא אומר לי: "באמת שאני לא יודע על מה מדובר....".
שאלתי אותו: לא היית מעורב בתקיפה?, עונה לי לא!
מנסה לרענן לו את הזיכרון ואומר לו "אולי בשבוע האחרון שבועיים אחרונים היית מעורב?, היית חלק המעורבים?".
אמר לי לא.
בתוך תוכי עוברות לי מחשבות שהוא מנסה לכסתח על החברים שלו....
אמרתי לו, תנסה אולי להיזכר בכל זאת.
אמר לי נשבע לך לא הייתי מעורב בתקיפה!
פה כבר התחלתי ללהיות בספרות עדינות, ניגשתי לחוקרת אמרתי לה:
"תקשיבי הילד לא יודע על מה מדובר, תני לי עוד פרטים אולי אצליח לרענן לו את הזיכרון", ההיא עצבנית משחקת לי אותה "רמבו" אומרת לי אל תדאג, הוא יכנס לחקירה הוא ידבר!
בשלב זה כל הקונצרטה עלתה לי, אמרתי לה תקשיבי טוב, אני לא מייעץ לו, הוא יכנס עכשיו לחקירה את תקראי בפניו את כל החשדות
"ביום ככה וככה בשעה ככה וככה במקום ככה וככה תקפת את...ככה וככה.." וברגע שתתני לו את זכות ההיוועצות הוא יצא להתייעץ איתי על המידע שנתת לו, כך את רוצה, גם יהיה!
ההיא חשבה שנפלה על עו"ד דרדלה, התחילה להבין שאני לא פרייאר, אומרת לי ץ;
"יום העצמאות הם היו במסיבה בהרצליה בשעה 01:00 יצאו מהמסיבה ותקפו קטין וגרמו לו לחברות קשות והוא היה מעורב".
אוקי...אמרתי לה...
חוזר לקטין שלי, אומר לו, יום העצמאות, מסיבה, 01:00 תקפת קטין גרמת לו לחבלות, זוכר?
הוא עונה לי:
"תקשיב בחיים שלי לא רבתי מכות, ביום העצמאות הייתי עם חברה שלי במסעדה בחוף גורדון בת"א, גם חבר טוב שלי היה איתנו. אכלנו, ישבנו, צחקנו...בשעה 03:00 התקשרתי לאבא שלי שיבוא לקחת אותנו חזרה לרמת גן, הוא בא, לקח אותנו, הוריד אותי 500 מטר מהבית אכלנו גלידה, חזרתי עם החברה שלי אלי הביתה.
לא מסיבה, לא הרצליה, לא תקיפה ולא נעליים, תגיד לחוקרת שיש מצלמות בכל המקומות שהזכרתי כולל בכניסה לבניין שלי.
כולי עצבני אש, והחוקרת בכלל עצבנית עלי, התקשרתי לאבא לוודא אם אסף אותם ואישרת שכן
באתי לחוקרת אמרתי לה תקשיבי טוב טוב יש לכם טעות בזיהוי, מספר לה את מה שציין בפני הקטין, אמרתי לה כדאי מאוד שתשחררו אותו עכשיו לפני שמבחינתכם יהיה מאוחר.
חכו, עוד לא התחיל הסיפור!!!!
ההיא אומרת לי, אם סיימת איתו הוא יכנס לחקירה. אמרתי לה אבא שלו בחוץ הוא יכנס איתו.
ההיא כולה עצבנית אומרת לי, לא! הוא לא יכנס איתו לחקירה, אמרתי לך תקראי את החוק, את עושה טעות נוספת ואתן לך רמז, רק אם הקטין מתנגד או באישור קצין שיפרט את הנסיבות מדוע לא.
יצאתי החוצה, בחוץ אני יושב על הספסל, ממתין לו שיצא מהחקירה.
בינתיים בחוץ רואה שתי אמהות יושבות על המדרגות בתחנה במרחק של שני מטרים אחת מהשניה ומדברות....
גם את הבן שלי לקחו בבוקר, לא היה מעורב בתקיפה, השניה אומרת לה גם את שלי באו לקחת ב 6:00 בבוקר קצין נוער...אני מקשיב בחצי אוזן ולא מתערב.
פתאום!
יוצא ליומן קצין הנוער, מחפש אותי, לוקח אותי שוב לחצר האחורית, הקטין מגיע לכיווננו עם החוקרת ואז הקצין אומר לי:
"תקשיב הבחור שלך.... לא יודע למה... אבל אני מאמין לו ואני אשחרר אותו, אני תיכף אכניס אותו לחקירה קצרה מאוד שיספר את מה שאמר ואני משחרר אותו...בינתיים הוא יכול להמתין איתך מחוץ לתחנה.
לפני שהקצין מסיים, אני כבר עם הקטין להרחבה בחוץ של התחנה, הקצין שולף את הטלפון שלו מראה לקטין תמונה של קטין אחר אומר לו אתה מכיר אותו?
הקצין אומר לו, קוראים לו דור דגן? ( שם בדוי, תזכרו אותו) הבחור שלי אומר לו, לא! לא מכיר אותו, התמונה לא ברורה.
הקצין מראה לו תמונה נוספת ואומר לו, ואותו אתה מכיר קוראים לו "שי כהן" ( שם בדוי), הבחור שלי אומר לו אולי בפנים...
אני עצבני, אומר סבבה, יוצא איתו לחצר בחוץ יושב על הספסל, ממשיך להקשיב לשתי האמהות שפתאום מזכירות את השמות של הילדים שלהן דור דגן ושי כהן, וממשיכות לומר אחת לשניה הוא לא תקף לא היה בהרצליה ..כאן כבר הבנתי שאם הבחור שלי הוא לא החשוד אזי הבנים שלהן החשודים, הרי הקצין הזכיר את השם של הילדים הללו.
יושבים חצי שעה בחוץ עם הקטין מחכה שכבר יסיים איתו ויקרא לו "ליקירה הקצרה" אני נכנס ליומן ואומר ליומנאי תקרא לקצין נוער, הקצין מגיע, אני אומר לו בעצבים מה קורה???
הוא אומר לי כמה דקות הוא יכנס לחקירה יאמר את מה שאמר ואני משחרר אתכם.
אמרתי לו תקשיב, אני כבר יושב איתו כמעט שעה בחוץ, הוא לא עצור, לא מעוכב לא חשוד, איך בדיוק אתה מתכוון לחקור אותו אם הוא לא חשוד????
אמרתי לו אני מציע לך, בכדי להקטין לכם את הנזק שכבר גרמתם, תגבה ממנו עדות בלבד.
הקצין מסתכל עלי ואומר לי אתה יודע מה אתה צודק, הוא מתקשר לחוקרת אומר לה מהקטין גיא תגבי עדות, לא חקירה.
לא סיים הקצין לומר את המשפט ואני רואה את הקטין דור דגן יוצא לאימא שלו, משתחרר ללא כל תנאי ואומרים ביי...
אני מסובב את הראש פתאום משום מקום, רואה את בעלה של האמא השניה האמא של הקטין שי כהן, האבא עצבני מדבר תנועות ידיים לא מובנות אבל ניכר מאחורי השמשה שהיה עצבני, אני מתקרב אליהם פתאום בעלה אומר לה יאללה בואי נלך הביתה....
אני יוצא אליהם אומר לה, איפה הבן שלך, לא שכחתם אותו פה?!
פתאום האמא אומרת לי, הוא בכלל בבית.
אני בהלם, מה קורה פה?!
האבא פתאום מספר לי ואומר לי אל תשאל, מגיע אלי הקצין ב 06:00 בבוקר הביתה דופק לי בדלת.
אני פותח אותה הוא שואל איפה הבן שלי, הוא היה על אזרחי, אמר לי שהוא שוטר, ביקשתי שיזדהה לא רצה נכנס אלי הביתה עם צו מעצר דחף אותי בכוח, רב איתי, הפיל אותי על הרצפה ואני נכה, יצא פתאום הקצין החוצה קיבל טלפון, את הילד שלי לא עוצר אבל אותי עצר על הפרעה לשוטר ותקיפה והנה אני פה בתחנה נחקרתי!
אני בהלם, מה קורה פה?! לרגע חשבתי שאני חולם.
האבא אומר ל
אתה מבין אני בכלל הייתי העצור, הקצין קיבל טלפון מחוץ לדלת שלי והם בכלל הבינו שהיו צריכים לעצור שי כהן אחר בואו לעצור את הבן שלי רק בגלל שגם לו קוראים שי כהן!
הם התבלבלו בזיהוי.
נשבע לכם לא יכול לתאר את ההלם שהייתי מסילות הנבזית בלנהל חקירה!
נכנסתי אליהם, אמרתי להם תקשיבו טוב, עצרתם שלושה קטינים שלא עשו דבר, שחררתם אותם בלי כל תנאי מגביל, חתיכת מחדל אהה???
ככה אתם עובדים?!
תתביישו לכם!
אמרתי לקצין מסקרן אותי איזה ראיות הצגתם לשופט שנתן החלטה לצווי המעצר?!?!
ההוא אומר לי מישהו אמר שהם היו שם, זה קורה ..
אמרתי לו, קורה????
עכשיו תורי!
אני מבטיח לכם, הסיפור הזה יצא לתקשורת, קורה!!!
הקטין נתן את העדות שלו, שלושת הקטינים בי ה 14-15 השתחררו מפוחדים עם טראומה של מעצר שווא, השתינו במכנסיים מרוב פחד.
פחד שיחרט להם בזיכרון כל החיים על כלום ושום דבר!
כמובן שאני לא מתכוון לשתוק על הזילות הזו.
דרך אגב שיצאנו כולם מהתחנה, החשוד המרכזי בתקיפה לא היה בידיים של המשטרה!
למה אתם שואלים, כי הם הלכו לשי כהן אחר!
עכשיו תורי, לסיפור הזה יהיה המשך.
לכל אחד מאיתנו זה היה יכול לקרות!
אין לי איך לתאר את כל מה שעברו הקטינים האלה על ידי משטרת גלילות, אלא במילה אחת:
איכסה!
