שי אנגלברג - משרד עורכי דין

25/05/2026

הצרכן הקטן נגד חברת התיירות: גם על מקום הדיון צריך לפעמים להילחם

לקוח ותיק במשרדי שאני מחבב מאוד פנה אליי לפני כמה חודשים לאחר שחזר מחופשה בחו"ל שהתבררה ככשלון לעומת מה שהובטח לו בזמן ההזמנה.
המלון, התנאים והשירותים שסוכמו מול חברת התיירות — היו שונים משמעותית ממה שסופק בפועל.

מאחר שמדובר בתביעה צרכנית בסכום יחסית נמוך, המלצתי לו שלא להיכנס להוצאות המאפילות על התביעה עצמה, ולפעול במסגרת בית משפט לתביעות קטנות.

הלקוח קיבל את עצתי והגיש את התביעה בבאר שבע ליד מקום מגוריו.

אלא שאז חברת התיירות הנתבעת ניסתה להעביר את ההליך מבאר שבע לתל אביב.
הטענה הייתה מעניינת:
מצד אחד נטען שהעסקה בוצעה טלפונית ולכן, לפי פסיקה שצורפה, יש לראות בה עסקה שנכרתה למעשה במשרדי החברה בתל אביב.
מצד שני — ובאופן לא ממש עקבי — נטען גם שקיימת תניית שיפוט ייחודית בתקנון האתר, למרות שהעסקה לא היתה אינטרנטית.

הלקוח ביקש את עזרתי להגיב לבקשת חברת התיירות, ולא יכלתי להישאר אדיש למקרה.

אחרי מחקר משפטי קצר מצאתי לא מעט פסיקות ברחבי הארץ שקבעו שהדין עם הלקוח, במיוחד כשמדובר בחברות תיירות שפועלות בפריסה ארצית ומבצעות עסקאות טלפוניות כברירת מחדל. במקרה הזה גם מסמכי הנסיעה והכרטיסים נשלחו בדוא"ל, והאתר עצמו כלל לא אפשר ביצוע הזמנות בפועל — אלא רק השארת פרטים.

בהתאם לכל מה שמצאנו, הלקוח הגיש את התגובה לבית המשפט.

לשמחתי, לאחרונה הוא עדכן אותי שבית המשפט בבאר שבע קיבל את טענותיו ודחה את בקשת חברת התיירות להעביר את התיק לתל אביב.

בית המשפט קבע, בין היתר, שהחברה לא הוכיחה שהתובעים הסכימו לתניית השיפוט בתקנון שבאתר, ואף ציין שעסק שפועל להרחבת קהל לקוחותיו באמצעות עסקאות טלפוניות מכל רחבי הארץ, לא יכול אחר כך לטעון לחוסר סמכות מקומית כשהוא נתבע מחוץ לעיר מושבו.

לפעמים המאבק הוא לא רק על גובה הפיצוי.
לפעמים המאבק הוא על עצם היכולת של הצרכן הקטן לנהל הליך בצורה הוגנת, בלי שינסו להתיש אותו בדרך ולגרור אותו לעיר אחרת.

12/05/2026

📢 ניצחון נוסף למשרדנו בתביעת לשון הרע
בית משפט השלום קיבל תביעת לשון הרע שניהל משרדנו וקבע כי פרסומים מכפישים הכוללים האשמות חמורות ופגיעה בשם טוב חורגים מגבולות חופש הביטוי ומהווים לשון הרע.
בפסק הדין נדחו טענות ההגנה של הנתבעת, ונפסקו פיצוי כספי, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט לטובת לקוח משרדנו.
פסק הדין ממחיש כי גם במסגרת סכסוכים אישיים, פרסומים פוגעניים, השמצות והאשמות ללא בסיס עלולים להוביל לאחריות משפטית ולחיוב בפיצוי.
🔗 לקריאת הכתבה המלאה באתר המשרד: https://wix.to/TSu6Bor
#פסקדין

ניצחון משפטי נוסף למשרדנו בתחום לשון הרע – פיצוי נפסק בגין פרסום מכפיש ופגיעה בשם טוב.

02/02/2026

ראש העיר לא צחק מהבדיחה? אין בעיה - עכשיו כל המדינה תצחק.

בימים האחרונים קיבלתי לא מעט פניות לגבי הסרטון הסאטירי על לוד והאיומים המשפטיים שיצאו מלשכת ראש העיר. אז הרשו לי לומר את זה בצורה הכי מקצועית, אבל גם הכי פשוטה:

סאטירה היא לא לשון הרע.

סאטירה יכולה להיות עוקצנית, מוגזמת, לא נעימה - אבל זו המהות שלה.
בתי המשפט בישראל חזרו שוב ושוב על כך שביקורת, פרודיה והומור מוגנים כמעט תמיד תחת חופש הביטוי, כל עוד ברור לצופה שמדובר בהגזמה ובדיחה - ולא בקביעת “עובדות”.

ומה עושה ראש עיר שרואה סרטון שלא מצחיק אותו?
במקום להרגיע, להתעלם או חס וחלילה לא עלינו לזרום ולחייך… הוא שולף מכתב התראה משפטי ודרמטי, בהיותו גם עורך דין כמובן.

וכאן מגיע החלק היותר משעשע:
אין שום כלי עוצמתי יותר מלהפוך סרטון בינוני לויראלי מאשר… לאיים עליו בתביעה.
זה נקרא “אפקט סטרייסנד”: ברגע שמנסים להשתיק תוכן - הקהל רץ לראות על מה המהומה.

התוצאה? הסרטון קיבל חשיפה משולשת ממה שהיה מקבל אילולא..

היוצר קיבל מתנה שיווקית בחינם.

והעיר לוד? קיבלה בדיוק את ההפך ממה שרצתה: עוד בדיחות, עוד כותרות, עוד רעש.

ומה לגבי לשון הרע?
בואו נהיה כנים - לא כל דבר שמבאס אותנו או לא מחמיא לעיר כזו או אחרת הוא עוולה משפטית.
עילת לשון הרע היא כלי חשוב, אבל כששולפים אותה בלי פרופורציה, היא הופכת לנשק שמזיק בעיקר… למי שמפעיל אותה.

שורה התחתונה - לפעמים מה שצריך זה קצת חוש הומור, לא עורכי דין.

לינק לכתבה שפורסמה בנושא באתה YNET:

דן פונדק, שסרטוניו הסאטיריים על ערי ישראל הפכו לוויראליים, קיבל מלשכת ראש עיריית לוד מכתב חריף הקורא להסרה מיידית של סרטון שצילם בעיר, שלטענת העירייה מציג אותה באופן...