דן עורכי דין טכנולוגיים

דן עורכי דין טכנולוגיים מריאנה דן, הינה עורכת דין מובילה בארץ
בתחום אבטחת מידע.

מובילה עסקים למינימום פריצות אבטחת מידע, תביעות וקנסות במקסימום שקט נפשי. linktr.ee/marianadan

מה באמת קורה כששולחים מטבעות בבלוקצ'יין?נניח שאתה רוצה להעביר מטבע דיגיטלי למישהו אחר.ברגע שאתה לוחץ על SEND, אתה לא מעב...
10/06/2026

מה באמת קורה כששולחים מטבעות בבלוקצ'יין?
נניח שאתה רוצה להעביר מטבע דיגיטלי למישהו אחר.
ברגע שאתה לוחץ על SEND, אתה לא מעביר את הכסף בעצמך. אתה רק משדר לרשת בקשה לביצוע עסקה.

הבקשה הזאת הופכת לחבילת מידע טכנית ונשלחת לכל הצמתים (Nodes) ברשת.
אלו הם המחשבים שמחוברים לאינטרנט ומשתתפים בתפעול הבלוקצ'יין. בחלק מהרשתות הם גם מכונים "מכונות כרייה" או מאמתים (Validators).

אבל כאן מגיע שחשוב להבנה!
כל עוד העסקה לא אומתה ונרשמה בבלוקצ'יין,
מבחינת הרשת, היא עדיין לא קרתה.

למה צריך אימות?
כי אם כל אחד היה יכול פשוט להצהיר שהוא מעביר כסף לחשבון בלי שמישהו יבדוק אותו היינו פותחים פתח להונאות.

לכן תפקיד הצומת המאמת הוא פשוט מאוד:

✔ לבדוק שיש לי יתרה מספקת לביצוע העסקה.
✔ לבדוק שכתובת היעד תקינה ויכולה לקבל את המטבע שאני שולחת.
✔ לגבות את עמלת העסקה, שמשולמת למי שמבצע את האימות והעיבוד של העסקה.

לאחר שהעסקה אומתה, היא נרשמת בבלוקצ'יין, הופכת לחלק מהספר החשבונאי המבוזר וכל הרשת מתעדכנת בהתאם.

בשורה תחתונה, התהליך נראה כך:

אתה מזין עסקה ⬅️נוצרת חבילת מידע ⬅️הבקשה משודרת לרשת ⬅️צומת מאמת בודק את הנתונים ⬅️העסקה נרשמת בבלוקצ'יין ⬅️הארנק של המקבל מתעדכן.

הצומת המאמת לא צריך לדעת מי אני, איפה אני גר או מה מטרת ההעברה.

התפקיד שלו הוא רק דבר אחד.
לוודא שהכללים של הרשת מתקיימים.

זה בדיוק מה שהופך את הבלוקצ'יין למערכת
מבוססת אמון במנגנון, ולא באדם.

בכל שאלה והרחבה בנושא ביצוע עסקאות
במטבעות קריפטוגרפיים, נשמח לעמוד לרשותכם,

שלכם,
דן מריאנה,
דן עורכי דין טכנולוגיים

משרד: 08-3811138
נייד: 052-6838261

בית המשפט המחוזי העביר מסר ברור לפיוגם אכיפה יעילה חייבת לעמוד בדרישות הפרטיות. בפסק הדין סייפר פלייס בע"מ נ' עיריית רמת...
07/06/2026

בית המשפט המחוזי העביר מסר ברור לפיו
גם אכיפה יעילה חייבת לעמוד בדרישות הפרטיות.

בפסק הדין סייפר פלייס בע"מ נ' עיריית רמת גן
נקבע כי רשויות מקומיות אינן רשאיות להשתמש במצלמות בשימוש טכנולוגיית LPR (License Plate Recognition) לצורך אכיפת עבירות חניה ללא הסמכה מפורשת בחוק 🚗📸

מדובר במצלמות המסוגלות לזהות מספרי רישוי באופן אוטומטי, לאגור מידע ולבצע עיבוד והצלבות נתונים עם מאגרים אחרים. יכולות שמגלמות פגיעה משמעותית יותר בפרטיות מאשר צילום רגיל.

בעצם מצלמות LPR מסוגלות לנתח ולעבד באופן אוטומטי כמויות גדולות של מידע, באופן המאפשר לעקוב אחר מיקומם ותנועתם של כלי רכב ואף להסיק מידע על מיקומו ופעילותו של האדם.

בהתאם לעמדת המדינה והרשות להגנת הפרטיות, שימוש כזה ללא הסמכה חוקית עלול להוות פגיעה בפרטיות, עוולה אזרחית ואף הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות.

כשמדובר בטכנולוגיות מעקב מתקדמות, היכולת הטכנולוגית אינה תחליף להסמכה בחוק.

רשויות מקומיות שימו לב כי השימוש במצלמות בעיר שלכם הינו שימוש חוקי וכי יש לכם נוהל מצלמות חוקי ותקין שמממש את מטרות עיבוד המידע שלשמן הן הוצבו לא פחות מדי ולא יותר מדי ועם הטכנולוגיה הנכונה.

לכל שאלה והרחבה, נשמח לעמוד לרשותכם.

שלכם, דן מריאנה,
דן עורכי דין טכנולוגיים.

משרד: 08-3811138
נייד: 052-6838261
אתר: https://lnkd.in/eqmEyK3v

מהי בעצם "פעולת כרייה" בעולם הקריפטו?כרייה היא קודם כל פעולה בנקאית.תחשבו על זה כך:נניח שאני רוצה להעביר סכום כסף לאדם א...
03/06/2026

מהי בעצם "פעולת כרייה" בעולם הקריפטו?
כרייה היא קודם כל פעולה בנקאית.

תחשבו על זה כך:
נניח שאני רוצה להעביר סכום כסף לאדם אחר.
במערכת בנקאית רגילה יש בנקאי שבודק
שיש לי את הכסף שאני רוצה להעביר,
שהחשבון של המקבל קיים (לא משנה האם אליו התכוונת להעביר)
ולאחר אישור ומעבר של יום עסקים (תלוי באיזו שעה ביום
ולאיזה בנק ביצעת את העברה) הסכום מתקבל לחשבון האחר.

בעולם הקריפטו אין בנק מרכזי ואין בנקאי אחד שיושב באמצע.
אז מי מחליף את הבנקאי?
מכונות הכרייה (או צמתי הרשת).

ברגע שאתה לוחץ SEND בארנק הדיגיטלי שלך,
נוצרת פקודת העברה שנשלחת לכל הרשת.
הפקודה הזאת עדיין לא הושלמה.
מבחינת הבלוקצ'יין, כל עוד העסקה לא אומתה ונרשמה, היא עדיין לא קרתה.

כאן נכנסות לתמונה מכונות הכרייה.
התפקיד שלהן אינו לדעת מי אני, מה שמי או מה עשיתי אתמול.
ברשת אני מזוהה באמצעות כתובת דיגיטלית בלבד, לא באמצעות השם שלי.

התפקיד של הצומת המאמת הוא פשוט:
1️⃣ לבדוק שיש לי את כמות הביטקוין שאני מבקש להעביר.
2️⃣ לבדוק שכתובת הארנק של המקבל תקינה ויכולה לקבל את המטבע.
3️⃣ לאמת את העסקה ולרשום אותה בבלוקצ'יין.

הצומת שמצליח לאמת את העסקה ראשון מקבל את עמלת העסקה כתגמול על עבודתו.
לאחר שהעסקה נרשמה בבלוקצ'יין, כל הרשת מתעדכנת, הארנקים מסתנכרנים, והביטקוין עובר לבעליו החדש.
לכן אפשר לחשוב על כורה כעל "בנקאי מבוזר".

הוא לא מחזיק את הכסף שלכם, לא שולט בו, ולא יכול לשנות את הכללים אבל הוא זה שמוודא שההעברה חוקית, תקינה ונרשמת בספר החשבונות הציבורי של הבלוקצ'יין.
וכל זה הוא עושה תוך כ-3 שניות בלבד!

במקום לסמוך על בנק אחד, אנחנו סומכים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין!

מה דעתכם?
האם העובדה שאין בנק מרכזי שמאשר את העסקה
הופכת את המערכת לבטוחה יותר,
או דווקא לפחות בטוחה?

שלכם,
דן מריאנה,
דן עורכי דין טכנולוגיים.

משרד: 08-3811138
נייד: 052-6838261

כשמשרד עורכי דין טכנולוגיים המוביל את המשק והארגונים בוומייצג אותם בהיבטי חוק ותקנות הגנת הפרטיות ואבטחת המידע אנו נחשפי...
31/05/2026

כשמשרד עורכי דין טכנולוגיים
המוביל את המשק והארגונים בו
ומייצג אותם בהיבטי חוק ותקנות
הגנת הפרטיות ואבטחת המידע
אנו נחשפים כל שבוע בשבוע
במיילים שמקבלים לקוחות שלנו
ובכלל חברות, על כך שהאתר שלהם
אינו בהוראות תיקון 13.

אנו מבינים שתיקון 13 מעלה קונוטציה שלילית
של "יום שישי ה-13" אך לא לשם כך נוצר החוק
או התיקון לחוק.

רצוי לא להשתמש במילים הללו על מנת להפחיד
ארגונים וחברות... לפחות לא את אלו אשר מיוצגים
על ידנו או על ידי עורכי דין מקצוענים אחרים.

חברות וארגונים יקרים, אם נתקלתם במייל שמלחיץ
אתכם וטוען כי האתר שלכם אינו עומד בהוראות
תיקון 13, אנא העבירו ראשית המייל לעיונו של
עורך דין מקצועי בתחום אבל מנת שהוא יוכל
ליירט את המייל הזה בצורה המקצועית ביותר.

וזכרו על מנת לקבל את "כיפת הברזל"
המשפטית והטכנולוגית החזקה ביותר
אנחנו יותר מנשמח לשמוע אתכם ולהוביל
אתכם לעמידה המלאה בדרישות.

לכל שאלה והרחבה נוספת,
נשמח להיות זמינים לכם.

משרד: 08-3811138.
נייד: 052-6838261.
אתר: https://www.marianadan-itlawyer.com/

שלכם, דן מריאנה,
דן עורכי דין טכנולוגיים.

הרבה חושבים שהמטבעות הקריפטוגרפים עצמם “יושבים” בתוך הארנק אבל בפועל, הנכסים הדיגיטליים נמצאים על הבלוקצ'יין. הארנק הוא ...
28/05/2026

הרבה חושבים שהמטבעות הקריפטוגרפים עצמם “יושבים” בתוך הארנק אבל בפועל, הנכסים הדיגיטליים נמצאים על הבלוקצ'יין. הארנק הוא בעצם הפורטל הדיגיטלי שמאפשר לנו לגשת לנכסים, לשלוט בהם ולבצע עסקאות.

יש בעצם 2 סוגי ארנקים.
ארנק חם (Hot Wallet) הוא מחובר לאינטרנט באופן רציף, למשל תוסף לדפדפן כרום או אפליקציה. וארנק קר (Cold Wallet) הוא למעשה רכיב פיזי שאינו מחובר קבוע לאינטרנט, כמו התקן חומרה
בסגנון USB (למשל Ledger).

מבחינה טכנולוגית, קשה מאוד “לפרוץ” לארנקים עצמם.
כאשר ארנקים קרים מעניקים שכבת הגנה נוספת, משום שביצוע עסקה דורש אישור פיזי על גבי ההתקן עצמו ועדיין, גם לארנק קר יש מגבלות. אם ההתקן נגנב והמשתמש מאבד שליטה על מפתחות הגישה, אין “בנק” שאפשר לפנות אליו ואין אפשרות לבטל עסקה או להכחיש אותה.

וזו אולי הנקודה המרכזית בבלוקצ'יין בעצם אנחנו אלו שאחראים ומנהלים את השימוש שלנו בטכנולוגיה זו בלי מתווכחים, בלי בנקים, ובלי ריכוזיות.

מה דעתכם?

נשמח לקרוא את תגובותיכם.

שלכם,
דן עורכי דין טכנולוגיים.

משרד: 08-3811138
נייד: 052-6838261

בפגישות המשולשות בין ההנהלה, חברת האינטגרציה והמשפטית עולות השאלות של אילו מערכות אבטחת מידע להקים. אם למשל יש לנו אתר מ...
24/05/2026

בפגישות המשולשות בין ההנהלה, חברת האינטגרציה
והמשפטית עולות השאלות של אילו מערכות אבטחת
מידע להקים. אם למשל יש לנו אתר מסחרי אולי שווה
להטמיע WAF או אולי להטמיע EDR בכל התחנות והשרתים?

ואם יש לנו DB משלנו אז אולי כדי להטמיע גם FWDB?

בגדול לפי הנכסים הדיגיטליים שיש לנו בארגון
וחשיבותם לארגון כך נדע האם ואילו מערכות בקרה
נטמיע.

בשורה תחתונה, אין באמת רשימת מכולת.
המחוקק לא רושם אילו מערכות להטמיע.
כי פשוט הוא לא יודע את השמות הטכנולוגיים
והוא גם לא צריך לדעת והוא גם לא יכול להתאים
את החוק לכל ארגון וארגון במשק הישראלי.

אז מה כן? המחוקק רושם בכותרת
"אבטחת תקשורת" או "אבטחת
מערכות מידע" או "ניהול סיכונים".

מכאן אנחנו אנשי המשפט הטכנולוגיים
וחברות האינטגרציה צריכים לבנות
את "כיפת הברזל" המשפטית והטכנולוגית
שהארגון צריך לקבל וחייב לעמוד בו בהתאם לחוק.

לכן איך אומרים בשפה העממית?
נא לא להמציא 😅

ופשוט נדע שיש להטמיע את מערכות אבטחת המידע לפי
הנכסים הדיגיטליים של הארגון והצרכים העסקיים שלהם
ולא לפי מה שאנחנו מציעים בהתאם למוצרים שיש לנו
ושאנו יודעים למכור.

עולים לשיחת זום עם אנשי המחשוב שלכם ורוצים
לוודא שאתם מקבלים בדיוק את מה שצריך גם מבחינה
טכנולוגית וגם כזו שעומדת בדרישות החוק?

נשמח לוודא זאת ביחד אתכם.

שלכם, באהבה,
דן מריאנה,
דן עורכי דין טכנולוגיים.

משרד: 08-3811138
נייד: 052-6838261
אתר: https://www.marianadan-itlawyer.com/

לקוחות ושותפים יקרים,אנו מאחלים לכם חג שבועות שמח ושקט! 🌾🍷🧀מלא בזמן איכות עם המשפחה והיקרים שלכם, תמשיכו לפרוח ולהצליח ב...
21/05/2026

לקוחות ושותפים יקרים,
אנו מאחלים לכם חג שבועות שמח ושקט! 🌾🍷🧀
מלא בזמן איכות עם המשפחה והיקרים שלכם, תמשיכו לפרוח ולהצליח בעסקיכם ומלאכתכם ושתמיד תקצרו את הפירות המתוקים של עמלכם!

שלכם,
באהבה,
דן עורכי דין טכנולוגיים

איך באמת נכנסים לארנק קריפטו?כשאנחנו שולחים הודעה ב־WhatsApp, התקשורת בינינו מוצפנת מקצה לקצה.המערכת משתמשת במפתחות ציבו...
20/05/2026

איך באמת נכנסים לארנק קריפטו?
כשאנחנו שולחים הודעה ב־WhatsApp, התקשורת בינינו מוצפנת מקצה לקצה.
המערכת משתמשת במפתחות ציבוריים כדי להצפין את המידע בזמן המעבר, כך שאף גורם באמצע לא יוכל לקרוא את ההודעה והגישה לחשבון עצמו, היא כבר מבוססת על אמצעי זיהוי פרטי ששייך רק לנו.

בעולם הקריפטו העיקרון דומה!

כשמתבצעת העברת קריפטו בין ארנק לארנק, הטרנזקציה נחתמת ומאומתת
באמצעות מנגנוני הצפנה א־סימטריים:
מפתח ציבורי אשר מזהה את הכתובת שאליה ניתן לשלוח נכסים ומפתח פרטי אשר מוכיח בעלות ומאפשר שליטה מלאה בארנק,

הבעיה היא שמפתחות פרטיים הם רצפים קריפטוגרפיים ארוכים ומורכבים המבוססים על אלגוריתמים כמו SHA-256 כלומר רמת אבטחה של 256 ביט.
מבחינה טכנולוגית זה מעניק אבטחה גבוהה מאוד, אבל מבחינת משתמש אנושי בלתי אפשרי לזכור או להקליד בכל פעם.

ולכן נולד מנגנון ה־SEED PHRASE.

במקום לזכור מפתח קריפטוגרפי ארוך, המשתמש מקבל רצף של 12 או 24 מילים. הרצף הזה הוא למעשה ייצוג אנושי של המפתח הפרטי. אבל המילים עצמן לא מספיקות וצריך לזכור אותן ברצף הנכון.

כלומר זו מערכת “חד־חד ערכית” לפיה
אותן מילים ואותו סדר מאפשרות גישה מלאה לארנק.
וכל שינוי קטן, מילה חסרה או סדר שגוי
לא תאפשר לנו גישה לארנק!

ולכן ה־SEED הוא לא “סיסמה”.
הוא המפתח לבעלות על הנכסים הדיגיטליים עצמם.

מי שמחזיק בו, מחזיק בארנק.
ומי שמאבד אותו, עלול לאבד גישה לנכסים ללא אפשרות שחזור.

נשמח לקרוא את תגובתכם
ואת התובנות שלכם!

לכל שאלה והרחבה נוספת,
נשמח לעמוד לרשותכם.
משרד: 08-3811138
נייד: 052-6838261

שלכם,
דן מריאנה,
דן עורכי דין טכנולוגיים

יש נטייה לטעון שלמנכ"ל לא אכפת מאבטחת מידעוהגנת הפרטיות... אבל האמת מי שבאמת מבין מה ביזנס דורש ומה זה דורש מהמנכ"ל מגיע...
17/05/2026

יש נטייה לטעון שלמנכ"ל לא אכפת מאבטחת מידע
והגנת הפרטיות... אבל האמת מי שבאמת מבין מה
ביזנס דורש ומה זה דורש מהמנכ"ל מגיע לפרויקטים
בצורה הרבה יותר חכמה.

הסיבה של המנכ"לים היא אנושית ומקצועית.

הם מתמודדים בכל יום עם עשרות החלטות,
עומסים ואחריות, עובדים, לקוחות, תזרים, צמיחה,
שירות, מכירות ותפעול.

בתוך כל העומס המטורף הזה אבטחת מידע נדחקת לפעמים הצידה כי פשוט קשה מאוד לראות את הסיכון עד שהוא הופך למוחשי!

בנוסף, אבטחת מידע גם לא תמיד מדברת בשפה עסקית ברורה. מונחים מקצועיים, דרישות רגולציה, נהלים ובקרות פשוט מרגישים רחוקים מהניהול היומיומי של העסק.

לא צריך להפחיד את העסקים אלא לעזור להם להבין
להבין מה רלוונטי עבורם, בצורה פרקטית, ברורה ומידתית
בתוך המציאות העסקית שלהם!

ולהתאים את הליווי הרגולטורי לניהול היום יומי שלהם.

ולזכור שאבטחת מידע טובה לא נמדדת בכמות הנהלים,
אלא ביכולת של העסק לעבוד בצורה בטוחה, אחראית ומותאמת למציאות העסקית שלו.

לעמידה בחוק הגנת הפרטיות מבלי שזה יפגע
בתפקוד היומי והעסקי שלכם, נשמח להיות זמינים עבורכם!

שלכם,
דן מריאנה,
דן עורכי דין טכנולוגיים

משרד: 08-3811138
נייד: 052-6838261
אתר: https://www.marianadan-itlawyer.com/

אז מה הוא בלוק? בואו נתחיל בהסבר פשוט 😄כי מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה! ותאמינו לנו אנחנו רוצים לאמץ עוד ועוד את הטכנולוגיה...
13/05/2026

אז מה הוא בלוק?
בואו נתחיל בהסבר פשוט 😄
כי מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה!
ותאמינו לנו אנחנו רוצים לאמץ עוד ועוד את הטכנולוגיה הזו ⛓️.

תחשבו על שפעם היה פנקס חשבוניות ידני.
מחברת שבה כל דף הוא רישום חשבונאי (חשבונית מס/קבלה).
אנחנו יכולים למחוק, לערוך, לתקן.

אחר כך עברנו למערכות דיגיטליות כמו Green Invoice
הכול כבר ממוחשב, אבל עדיין אפשר לערוך, לשנות ולעדכן נתונים.

ואז הגיע ה־Blockchain ⛓️⛓️.

כאן כבר מדובר ביומן רישום דיגיטלי מסוג אחר לגמרי:
מערכת שבה כל פעולה נרשמת באופן שקוף, קבוע ובלתי ניתנת לשינוי.

למה קוראים לזה Blockchain?
כי זו פשוט שרשרת של בלוקים.

כל בלוק הוא כמו “דף חשבונאי” דיגיטלי שמכיל אלפי פעולות (Transactions).
בדרך כלל מדובר בעשרות אלפי טרנזקציות בבלוק אחד (בערך בין 20-30K טרנזקציות).
ברגע שהבלוק מתמלא הוא “נסגר”, ננעל קריפטוגרפית, ועוברים לבלוק הבא בשרשרת.

מה מיוחד בטכנולוגיה הזו?
זהו יומן רישום דיגיטלי שפתוח לכולם.
שפה חשבונאית אחידה לכל העולם שבה לא משנה אם אתם בישראל, יפן או ארה״ב
כולם מדברים את אותה השפה הדיגיטלית.

אין כאן תלות בבנק מסוים, במדינה מסוימת או במערכת מרכזית אחת.
הכול פועל על בסיס קוד פתוח (Open Source), כך שכל אחד יכול לבדוק איך המערכת עובדת.
הפעולות עצמן שקופות לחלוטין ונרשמות בזמן אמת.
אבל הפרטים האישיים של המשתמשים אינם חשופים.
במקום שם ותעודת זהות, יש כתובת ארנק דיגיטלי.

תחשבו על ארנק דיגיטלי כמו על מספר טלפון בווצטסאפ.
זו כתובת שאליה אפשר לשלוח ולקבל נכסים דיגיטליים.

אין עלות לפתיחת ארנק.
ואין גם הגבלה על כמות הארנקים שאפשר ליצור.

אבל בדיוק כמו שלא כל חשבון בנק יכול לקבל כל סוג פעילות בלי בדיקות,
כך גם בעולם הקריפטו יש תנאים, בדיקות ותהליכי אימות מסוימים.

התשתית מבוססת על הצפנה מתקדמת, בין היתר באמצעות פרוטוקולים כמו:

SHA-256

והמערכת משתמשת במפתחות ציבוריים ופרטיים כדי לאמת פעולות ולשמור על אבטחת המידע.

והכי חשוב להבין שהבלוקצ׳יין הוא Read Only.
כלומר אפשר להוסיף מידע חדש,
אבל אי אפשר “להזריק”, למחוק או לשנות מידע שכבר נרשם בשרשרת.
זו בדיוק הסיבה שבגללה בלוקצ׳יין נחשב לאחת התשתיות האמינות והמהפכניות בעולם הדיגיטלי.

אהבתם את ההסבר הפשוט?
נשמח לשמוע את דעתכם!

שלכם,
דן עורכי דין טכנולוגיים

משרד: 08-3811138
נייד: 052-6838261

Address

קונדיטון
Ashqelon

Opening Hours

Monday 08:30 - 22:30
Tuesday 08:30 - 22:30
Wednesday 08:30 - 22:30
Thursday 08:30 - 22:30
Friday 08:30 - 13:00
Sunday 08:30 - 22:30

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דן עורכי דין טכנולוגיים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to דן עורכי דין טכנולוגיים:

Share