08/01/2026
חוכמת גולני
מדי פעם רונן, בעלי,
זורק לי איזה משפט גולני כזה,
שמהרגע שהוא נאמר ברור לי
שאו שיתפתח מזה סיפור מצחיק
או תובנה מעניינת.
לפעמים גם וגם.
אז השבוע, אפילו לא זוכרת על מה דיברנו,
הוא אומר לי:
לא שואלים למה,
פשוט עושים.
פעם, פעמיים שואלים למה,
מקבלים שבת,
ומבינים שהמילה הזו
יצאה מהלקסיקון.
והאמת?
בא לי לאמץ.
ובהקבלה לעולם שלי,
כמה פעמים אנחנו שואלים:
למה זה מגיע לי?
למה בן הזוג לא מבין אותי?
למה זה כזה קשה?
למה השופטת הזו בת ****
מלא מלא למות או למה-ים
(איך אומרים למה ברבים?)
ברוב המקרים,
אין באמת תשובה, אולי ניחושים,
שלפעמים רק מתסכלים יותר.
אז שאלתי אותו:
אבל למה?! (לא שואלים למה?)
כי את ה״למה״ אפשר לדעת רק בדיעבד.
לפעמים שנים קדימה.
רק אז תביני למה
אין טעם לשאול למה בזמן אמת.
האסימון יכול ליפול
בזמן מלחמה (לבנון ה 2)
והאסימון יכול ליפול
בתסכולים של היום יום.
לשאול למה לא יקדם אותי.
רק לעשות מה שצריך.
הלמה יגיע בהמשך.
המילה למה מככבת אצלי במשרד.
כמה מאמץ אני משקיעה בלנסות לספק
הסברים לכל מיני למות
כי אין מילה שאני יותר
שונאת מ"ככה".
אבל כנראה שרק בדיעבד,
עוד כמה שנים קדימה,
יהיה אפשר להבין למה
עברנו את הקושי שעברנו.
וכל ה״למות״ הקטנות של היומיום,
ייכנסו להגדרה של פרק בחיים.
פרק מהסוג שמשנה חיים.
כזה שמחשל, מחזק,
ומגלה לנו כוחות ויכולות
שלא ידענו שיש לנו.
כנראה כמו שירות בגולני,
אם אפשר כזה בלי מלחמות יותר.
קטע, זו השאיפה שלי גם לגבי פרידות.
