14/02/2018
חוק חדלות פרעון החדש – היערכות למהפכה - פוסט ארוך אבל מאוד מאוד חשוב.
בשבוע שעבר התבשרנו שחוק חדלות פרעון החדש סיים את הליכי הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, והוא עולה לקריאה שנייה ושלישית. החוק הזה נוגע כמעט לכל מי שמנהל עסקים בישראל, לזוכים, לחייבים, לחברות וליחידים. אז מה זה הדבר הזה, למה הוא כל כך חשוב ואיך הוא משפיע עלי?
מצב של חדלות פרעון הוא מצב שבו הכנסתו ונכסיו של האדם אינם מספיקים לתשלום חובותיו. למצב זה יכולים להיקלע יחידים, או חברות.
עד עתה נוהלו הליכי הגבייה כנגד חדלי פרעון בשלושה מסלולים עיקריים –
• מסלול פירוק חברה. מטבע הדברים חברה ניתנת לפירוק, אך יחיד שנקלע לחובות אינו יכול להשתמש במסלול זה. המסלול פועל על פי חוק החברות.
• מסלול פשיטת רגל – מסלול בו ממנה בית המשפט המחוזי נאמן הדואג לכינוס נכסי החייב ותשלומם לקופת פשיטת הרגל. בסופו של המסלול מקבל החייב הפטר. המסלול פועל על פי פקודת פשיטת הרגל, חיקוק מנדטורי וארכאי מלפני קום מדינת ישראל.
• מסלול הוצאה לפועל – מסלול לגביית חובות, ליחידים ולחברות, לחדלי פרעון ולמי שאינו חדל פרעון. המסלול פועל על פי חוק ההוצאה לפועל.
הקוסם לחייבים בהליכי פשיטת הרגל הוא כי בסופו של דבר מקבל החייב הפטר – דף חדש ונקי, פטור מכל חובותיו ויכולת להתחיל בחיים חדשים. הליכי הוצאה לפועל יכולים להימשך ללא נקודת סיום, עד לגביית מלוא החוב, או לנצח, במקרה שהחוב מאוד גדול והחייב אינו יכול לשלמו. לחייב אין מה לצפות כי כשיסיים לשלם חובו מחכה לו 'סוכריה'. בהליכי פשיטת הרגל יש את ההפטר כ'סוכריה'. אך התשלום על ה'סוכריה' הוא יקר מאוד. מסלול פשיטת הרגל הוא ארוך, סבוך, יקר, מתנהל בבית המשפט המחוזי, רב מגבלות ותנאים, ומתאים רק לאחוז קטן מאוכלוסיית החייבים.
עם תחילת כהונת שרת המשפטים איילת שקד, הצהירה השרה כי ברצונה לסייע לאוכלוסיית החייבים בפישוט ההליכים כנגדם, והפיכת המערכת ממערכת מבוססת גבייה, למערכת מבוססת שיקום. סנונית ראשונה למגמה זו ניתנה בשנת 2015 עת תוקן תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל שהעניק הפטר לחייבים בהוצאה לפועל שיבחרו ב'מסלול הפטר'. המדובר בהוראה שתוקפה שלוש שנים ותסתיים בספטמבר 2018. מסלול זה לא היה פופולרי מסיבות רבות. ראשית – הוא לא חדר למועדות של אוכלוסיית החייבים. שנית – היו בו תנאים רבים והוא היה מאוד סבוך. שלישית – בכל עת עמד החייב שביקש הפטר בסכנה שנושה יגיש כנגדו התראת פשיטת רגל, והוא ייגרר בעל כורחו למסלול פשיטת רגל בו אינו רוצה.
ב-2016 העלתה השרה הצעת חוק בת מאות סעיפים, שנועדה ליתן פיתרון כולל להליכי חדלות פרעון, תחליף לחלוטין את פקודת פשיטת הרגל, ותפשט מאוד את הליכי גביית החובות מחברות ויחידים, כאשר המטרה היא שיקומו של החייב, ומתן הפטר בסופו של דבר שיאפשר לחייב להחזיר חלק מסויים מחובותיו, ולהתחיל בחיים חדשים כשהוא נקי מחובות ויכול להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית.
ההצעה היא סבוכה, אך היא כוללת כמה עקרונות חשובים –
• באשר ליחידים, רואה ההצעה בשיקום ובהפטר את מטרת הליכי חדלות הפרעון, כאשר הגבייה, שהייתה עד עתה מרכז הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל, מקבלת מקום משני. ההפטר ניתן יחסית בקלות ויחסית במהירות, וישנו גם מסלול של הפטר מיידי, אם מגיעים למסקנה שאין ביד החייב לשלם ולו חלק מן החוב.
• ההליך נועד להיות מנהלי, ולהתנהל בערכאות נמוכות. את מקומו של השופט המחוזי בהליכי פשיטת הרגל, יקבלו מעתה רשמים ופקידים בערכאות הנמוכות. זו מגמה שיש לברך עליה, מן הסיבה שהדבר ישחרר שופטים מחוזיים לעיסוקים משמעותיים יותר, ויהפוך את ההליכים לפשוטים ונגישים יותר.
• ההליך נועד לסייע לחייבים אל מול גופים גדולים ורבי עוצמה להם הם חייבים כסף. מבחינה זו דווקא נותן ההליך יתרונות בדין קדימה דווקא לנושים הקטנים – בעל מכולת, לדוגמא, או קרוב משפחה שנתן הלוואה, ומטיל מגבלות על הנושים הגדולים ורבי היכולת – בנקים, חברות סלולריות, מדינת ישראל.
הצעת החוק פורסמה בשנת 2016, עברה קריאה ראשונה, ועשרות ישיבות בוועדת החוק, החוקה והמשפט לקראת שמיעתה בקריאה שנייה ושלישית, יש להניח בשבועות הקרובים. המדובר בהצעת חוק סבוכה בת מאות סעיפים, שכל אחד ואחד מהם נדון לעומק, תוך שמיעת הנוגעים בדבר – נציגי החייבים, אנשי העמותות החברתיות, ונציגי הנושים הגדולים והקטנים, ואנשים קשורים כחברי לשכת עורכי הדין. רק לאחר הקריאה השנייה והשלישית, והכרעה בהסתייגויות שהעלו חברי הכנסת ניתן יהיה לדעת את צורתו הסופית של החוק. אבל – כבר עכשיו ניתן להבין שזה חוק שיגרום למהפכה של ממש בתפיסה של חובות וחייבים בישראל, ושכולנו – אזרחים מן השורה, בעלי עסקים, ועורכי דין, חייבים להיערך אליו.
