17/02/2019
צוואות– כבר לא לזקנים בלבד !
בשנים האחרונות, התפתחו מערכות יחסים שונות בבתי ישראל.
אם בעבר היתה משפחה קלאסית של אבא, אמא וילדים, הרי שהיום ניתן למצוא משפחות מגוונות שונות: משפחות מורכבות על רקע גירושין ופרק ב' בנישואין, משפחות חד מיניות, משפחות חד הוריות, משפחות ידועים בציבור, משפחות שהוריהם קידשו עצמם בנישואין אזרחיים או בנישואי כתובה בלבד ללא רישום במשרד הפנים, זוגות פרודים שטרם הסדירו את גירושיהם, הורים יחידניים ועוד משפחות מורכבות נוספות ואחרות.
לכל אלה נוסיף את תוחלת החיים הגבוהה לצד שלל המחלות הפוגעות באיכות החיים ובביטוי הרצון החופשי כמו למשל מחלת האלצהיימר, ונבין מכל אלה שהגישה המסורתית שרווחה בעבר, לפיה החוק והצדק יסדירו את מה שיקרה לאדם שבחייו חולה ואינו יכול עוד לבטא בצלילות את רצונו , או לאדם שהלך אל בית עולמו והתיר אחריו את רכושו ועזבונו כבר אינן מספקות מענה ראוי לרצונו החופשי של האדם.
היום, לא רק קשישים החשים כי מותם ממשמש ובא או בעלי ממון בלבד, פונים לערוך צוואה ולהסדיר את ענייניהם וצוואתם, אלא שניתן למצוא מגוון רחב של אנשים, משלל המעמדות והגילאים, כל עוד הם בשליטה מלאה והבנה צלולה המעוניינים להסדיר את עניינם ולקבוע איך יטופלו בחוליים / בזקנתם ומה יעשה ברכושם ועיזבונם כשילכו אל בית עולמם.
בין אלה ניתן למצוא רבים שניהלו מערכות יחסים שניות בחייהם, גרושים וגרושות שאינם מעוניינים כי בן הזוג האחר ייהנה מעיזבונם אף לא בדרך עקיפה באמצעות הילדים המשותפים היורשים את ההורה שנפטר. בני זוג שערכו יחסי ממון ואשר מבינים שחוק הצוואה והירושה גובר על התנאים וההתניות שרשמו בהסכם יחסי הממון שברשותם אף אם אושר כדין בבית המשפט, בני זוג החיים כידועים בציבור, המנהלים מערכות יחסים פתוחות, ואף אלה שנישאו בנישואין אזרחיים או נישואי כתובה ללא רישום במשרד הפנים.
לכל אלה נצרף, רבים נוספים, נשואים והורים לילדים המעוניינים לקבוע מראש איך יטופלו בחוליים, בזקנתם ומה יעשה בעיזבונם לאחר מותם או צעירים שחוו מחלות, תאונות וראו את המוות לנגד עיניהם אף בצעירותם. כל אלה מבינים כי יום הדין יכול להפתיע, ומסדירים את ענייניהם כל עוד כוחם במותניהם וצלילות בראשם.
לעניין זה אביא דוגמא דווקא מחברתי שנפטרה צעירה, בשנות הארבעים לחייה, כשהיא גרושה ומותירה אחריה שתי בנות קטינות.
משך כל חייה הצעירים של ל' שעבדה במוסד בטחוני בשירות המדינה, היא נשאה תפילה לגבר שיישא אותה ותחיה עמו באהבה גדולה לעד. כשהגיע נסיך חלומותיה, ליוויתי אותה בטקס נישואיה המפואר ובמשך חיי נישואיהם (הקצרים יחסית) שמהם נולדו להם שתי בנות מקסימות.
מחלוקות רבות ליוו את חיי נישואיהם, חוסר אמון וכפי הנראה גם בגידה. בני הזוג החליטו להתגרש, כשהאב משאיר את הבנות למשמורת האם, לא משלם את מזונותיהן וכמעט שלא מצוי בקשר איתן. כל השנים הייתי עדה להתנהלות הזו, שלא ניתן היה לשנות.
ביום בהיר, בעודנה בשנות הארבעים לחיה, חשה ל' כאבים ברגלה, שהובילו לבדיקות וגילוי מהיר של מחלטת הסרטן שהתפשטה בגופה. די מהר, אושפזה בביה"ח וניכר היה כי הינה מצויה על ערש דווי.
בביקורי אתה בביה"ח, בשעותיה האחרונות, הבינו היא ובני משפחתה כי מותה ממשמש ובא, ומשמעות הדבר שבנותיה היקרות לה מכל ירשו את כל הונה שצברה בעמל רב משך כל השנים. ככל אם אוהבת, היה חשוב לה שכספה ישרת את בנותיה בהיעדרה ויאפשר להן לחיות חיי רווחה. אולם, לצד כל אלה, עלתה התובנה כי הבנות הקטינות יעברו להתגורר עם אביהן שהוא האפוטרופוס הטבעי שלהן, אשר ינהל את כספן ורכושן עד הגיען לגיל 18. כלומר: למעשה ינהל את כספה ורכושה של ל', ייהנה מכספים אלה ישירות או בעקיפין, למרות הסבל הרב שגרם לה משך שנים רבות של ניכור ופגיעה.
במקרה זה, נוצל מעמדי כעורכת דין לצלם את צוואתה האחרונה המורה מפורשות שכל עיזבונה יעבור לאמה, אשר תמשיך ללוות את הקטינות ולספק את צורכיהן.
ל-ל' שעבדה בעודה מסודרת קופות גמל, קרנות השתלמות וכסים נוספים, שהמוטבות הרשומות בהן היו בנותיה, ואשר צוואתה אינה יכולה למנוע מלנווט את כספיה אליהן ולמעשה אל ידי הגרוש המנכר.
בבהילות איתרנו את נציגי הקופות והתחננו על ליבם לספק לנו בדחיפות טפסים לשינויי המוטבים שבאמצעותם תקבע ל' כי זכויותיה הכספיות יעברו לאמה ולא לקטינות, כדי שהגרוש לא ישים עליהם יד.
מקרה זה הסתיים בפטירת חברתי עוד באותו יום, שעות בודדות לאחר שהתהליך הושלם כדין ובשיתוף פעולה של כל הגורמים הפיננסיים שסיפורה נגע ללבם.
סוף דבר, הקטינות ועזבון המנוחה מנוהלים על ידי אמה ובני משפחתה, בדיוק כפי שרצתה.
בנסיבות אחרות, יכול הה האירוע להסתיים אחרת, אז היתה הפגיעה ברצון המנוחה כפולה ומכופלת: פעם כשננטשה עם בנותיה על ידי בן הזוג שבימיה הקשים לא נתן אגורה שחוקה לבנותיו, ובפעם השניה כשהוא נהנה מכל כספיה שצברה למען בעמל רב.
דוגמאות נוספות יכולות להיות בתחום הכרוך בהסדרי ממון, אשר בני הזוג חתמו עליו באהבה גדולה טרם נישואיהם, תוך הפרדה רכושית מלאה של זכויותיהם, כאשר במשך השנים, חיו חיי אושר והקימו משפחה. במצב דברים שכזה, עלול אחד מבני הזוג ללכת אל בית עולמו, כאשר על פי הסכם הממון שהותיר, בן זוגו לא ייהנה מחלק נכבד של עזבונו או לחילופין, למרות הסכם הממון, או למשל בעניין זה, דירה שרכשו בני זוג מכספים שבהסכם הממון הוגדרו במפורש ככספים שלא יחולקו עם בן הזוג האחר, לאחר פטירתו של בן הזוג, חרף האמור בהסכם הממון, יהיו לבן הזוג הנותר כל זכויותיו בדירה בניגוד לרצון שביטא בהסכם הממון.
הסכם ממון ללא צוואה, זה כמו חצי היריון. הסכם הממון מגן על תקופת הנישואים, ולא על התקופה שאחרי המוות. חשוב לזכור שחוק הצוואה גובר על הסכם יחסי הממון, ולא פעם יכול אדם, בהסכם ממון מפורש ואף באורח החיים שהוא מנהל, ליצור הפרדה רכושית ברורה שביום פטירתו, לא תמנע את ההיפך, ותגרום לבן הזוג לרשת את עזבונו, למרות האמירה המפורשת שבהסכם הממון.
מהמקום הזה, אני מדגישה בפני כל אדם שמגיע אל משרדי כדי לערוך הסכם ממון, לנסח גם צוואה ברורה ומפורשת שתשלים את ביטוי רצונותיו לאחר מותו כמו בחייו.
בענייני צוואות, אנו פוגשים לא פעם ביטוי של רצונות המצווה, הסותרות את הקבוע בחוק בכל הנוגע לירושה. כך למשל, קובע חוק הירושה כי היורשים בדין יהיו בן הזוג הנותר וכן ילדי המנוח בחלוקה שווה. פעמים רבות, רצונו של המצווה להעביר את כל עזבונו לבן הזוג הנותר ולא לילדים. לאפשר לבן הזוג הנותר בגפו ליהנות מהרכוש שצברו במשותף עד לכתו מן העולם. במקרים אחרים, בוחר המצווה להותיר עזבון גדול יותר דווקא לילדיו שטיפלו בו במסירות רבה בחייו, בחוליו ולהעדיפם על פני ילדיו האחרים כך שהחלוקה ביניהם, בניגוד לחוק , לא תהא שוויונית.
על מנת להגדיר בצלילות מחשבתית את כל הרצונות, ההעדפות והכללים, ואף לתת הסבר בגינם ליתר היורשים, יש צורך לערוך ולהסדיר מראש צוואה חוקית שתהא בת תוקף ובלתי ניתנת לערעור.
בעבר, היתה נטייה לחשוב כי מי שעושה צוואה עומד למות. מאידך, היו אלה הטוענים כי עריכת צוואה היא עצמה "סגולה לאריכות חיים" ואף בחייהם מספיקים לערוך ולשנות מספר צוואות, בהתאם למצב המשתנה סביבם.
כך למשל, מ' בת ה 65, קבעה בצוואתה הברורה והחוקית כי בתה האהובה תזכה בכל עיזבונה. האם האלמנה ובתה היחידה אף ניהלו חשבון בנק משותף, אליו היתה מ' מפרישה את כל כספיה הכוללים קצבת רנטה חודשית כניצולת שואה. ממונה היה רב.
לימים, היתה הבת מעורבת בתאונת דרכים ונפטרה. ילדיה של הבת (נכדיה של מ') "רוקנו" את חשבונה של האם ונטלו לעצמם את כספי הסבתא תוך שהם מפקירים אותה בת 87 לטיפול במוסדות ציבוריים.
הסבתא הקשישה נאלצה להתדיין איתם בבתי משפט ולהיאבק על כספה ורכושה שהושב לה בדין. בצוואתה, קבעה מפורשות כי כל הונה יועבר לגורמים שטיפלו בה בהתנדבות וליוו אותה בימיה הקשים, כך ששארי בשרה ויורשיה החוקיים – שני נכדיה, לא ייהנו משקל אחד מעיזבונה.
בצוואתה היא תיארה את המסכת הקשה שעברה איתם בבתי המשפט, את תחושת הבדידות והכעס הרב עת בגדו בה והפקירו אותה.
צוואתה קויימה כרצונה חרף התנגדות הנכדים.
ניסיוני מלמד אותי כי בד"כ אנשים מגיעים לערוך צוואתם בחשש גדול אך תוך כדי תהליך הם מגבשים את חייהם ועושים מעין "סדר בבלאגן". הן במחשבה והן בעצם הממון שברשותם. הסדר הזה נובע דווקא מדאגה לבן הזוג, לילדים ומה נכון לכל אחד מהם בהתאם לאופיו, מצבו וכיו"ב. צוואות רבות שערכתי מתעדכנות שוב ושוב עם הזמן, בהתאם לשינויים החלים דווקא בסביבתו של המוריש ולא בו שנותר צלול ואיתן להבין את השינוי במצב ולהתאים אליו את הצוואה החדשה. זה למעשה מעלה בי את המחשבה, שאולי בכל זאת יש בעריכתן של הצוואות סגולה לאריכות ימים .
עריכת הצוואה כשהאדם בריא וצלול בדעתו קלה יותר ונכונה יותר. היא משקפת באופן מלא את רצונו של האדם .
אני, אישית, מקפידה לכלול בצוואה לא רק את הפן הכלכלי של העיזבון והרכוש, אלא אף את הפן הרוחני: את המורשת עליה חינך המצווה את ילדיו, את הדרך בה הוא מאחל ליורשיו להמשיך את החיים, את ערכי גיבוש המשפחה מעל לצורך לזכות בממון, את מילותיו לבן הזוג הנותר ולילדים, באופן אישי, כל אחד בהתאמה מיוחדת רק לו.
בעיני, צוואה רוחנית זו אינה פחותה כלל ועיקר מהחלק הממוני. וזה נולד מהמחשבה שאם אדם איבד את יקירו, הוא היה רוצה להמשיך ולהתנחם במילים הטובות ובתבונה שליוותה את הנפטר היקר בחייו.
חמש עובדות שצריך לדעת על צוואות:
1. לא כתבת צוואה? לפי החוק, רכושך יחולק בין בת זוגך (50%) לילדיך (50%). זו ברירת המחדל.
2. החוק הישראלי מאפשר חופש פעולה נרחב בנושא צוואות. זו ההזדמנות להכיר באנשים שבהם אתה רואה כמשפחה, גם אם המדינה לא מכירה בהם ככאלה.
3. אתה אף פעם לא עני מדי מכדי לעשות צוואה, תמיד יש מה להשאיר. אפילו הוראות לגבי אופי הקבורה.
4. הסכם ממון רלוונטי רק כשאתם בחיים. אם אין צוואה שממשיכה אותו, חלוקת הרכוש תהיה לפי סעיף 1 לעיל.
5. אחד הדברים הכי אמוציונליים בצוואות הוא חלוקת התכשיטים. השעון מהבר מצווה והשרשרת מהסבתא לעולם יהיו בעלי ערך רגשי גדול.
לסיום, הכי חשוב לזכור !
הצוואה נועדה לשמור על הזכויות של האנשים האהובים לכם ונותרים בחיים אחריכם.
מאחלת לכם בריאות ואריכות חיים.
עו"ד רעות שירה מורד
אין באמור במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי.
לקבלת יעוץ משפטי מלא ומותאם אישית, ניתן לפנות אל משרדנו:
ינון, כהן, מורד - עורכי דין ומגשרים
הרצל 1, בניין יוניטרייד (קומה 3) אשדוד
טל: 1700-500-651
נייד: 050-9144419
